Posts tagged ‘ניהול ידע’

מעבירים מקל- המשכיות הידע בארגון/ תומר קידר

זו הסדנה הרביעית שאני משתתפת בה היום, בדרך כלל בכנסים רגילים הראש כבר מתפוצץ ויוצאים לשתות קפה להתרווח בשמש,

אך כאן פשוט רוצה לשמוע עוד ועוד ולהשמיע במידת הצורך.

אז הסדנה הזו עסקה בפורשים.

אחד הנושאים המרכזיים היא כיצד נערכים כאשר מתקיימת פרישה מסיבית של עובדים?

בקמ"ג הוקמה יחידה לשם פתרון הבעיה לפני כשנה וחצי.

היחידה הוקמה בשל שני תהליכים מקבילים בכל רחבי העולם:

דור הביבי בום והפרישה שלו ורנסנסס גרעיני.

דור הבייבי בום נוצר בעקבות חזרת חיילים לארה"ב, אך גם בעולם כולו הביתה. יש עליה משמעותית במס' התינוקות כתשעה חודשים לאחר מכן.

הדור הזה הוא שבנה את האימפריה התעשיתית בשנות ה-70 וכעת אנו נמצאים בשלב בו אוכ' זו פורשת. פורשת אוכלוסיה רבה בעלי ידע רב.

זו גם אחת הסיבות להתעוררות ניהול הידע בעולם.

הרנסנס הגרעיני- במשך שנים ניבנו כורים גרעינים בכל רחבי העולם. בשנות ה- 80 קרו שני אסונות של פיצוצי כורים גרעינים והוחלט להפסיק לתקצב בנייה של כורים אלו ולחשוב על אנרגיות חלופיות.

בימים אלו הבינו שצריך בכל זאת לטפח אנרגיות אלו. התחילה דרישה של עובדים מיומנים הן באופן יישומי והן מהאקדמיה לבניית כורים גרעיניים בעיקר במזרח הרחוק, אפריקה ודרום אמריקה. הבעיה היא שאין כיום שתית ידע בתחום זה. בשנות ה- 80 היתה פריחה בתחום, אך כעת אין מי שיעביר את הידע- המקל נפל ( למי שלא הבין- אנלוגיה למקל במרוץ שליחים)- אין מי שיעביר הידע.

אז מה עושים בישראל צורך שימור הידע הזה?

שלוש שאלות חשובות ארגון צריך לענות עליהן:

1. איך יודעים לזהות בארגון מי הם בעלי הידע הקריטי?

2. איך לשמר הידע שמחזיק הארגון שלי?

איך אני לא מגיע למצב של אובדן ידע?

יש לחשוב גם על ידע גלוי, על ידע סמוי, מובנה, מופשט ועוד.

אותם אנשים בעלי הידע הקריטי יהיו בוועדות היגוי שמדברים על חזון ומטרות החברה.

איך מאתרים ידע קריטי?

תהליך ניהול סיכונים קלאסי בעל שני צירים- ציר אחד הוא- כמה אופק עד העובד פורש, הציר השני מה רמת הקריטיות של הידע שהוא מחזיק ( תהליך עסקי ליבתי משתבש באופן משמעותי אם הו א פורש ללא העברת הידע)?

בצבא למשל חשבו על מס' 2- להרבה תפקידים מורכבים יש מספרי 2, אנשים הנמצאים בדור שאחרי המוביל, נמצאים איתו לאורך כל הדרך ולומדים מן המוביל.

בתרבות הצבאית יש תהליך של סימון מס' 2 על ידי המובילים ותהליך גידולם, כדי שכאשר יפרשו יהיה למי להעביר השרביט.

התחלקנו לקבוצות לצורך חשיבה משותפת כיצד ניתן לשמר ידע של פורשים בעיקר אצלנו בישראל .

 להלן מס' הצעות שהוצעו:

מיסוד תהליך חפיפה, חניכה. הגדרת תהליך  פורמלי של תובנות, לקחים של פורש

למידה מהצלחות יוצר תהליך נדיבות ומשנה תרבות ארגונית.

אחד המשתתפים סיפר שרצה לחלוק המידע לפני שפרש, אך אף אחד לא היה מעוניין בו.

חשוב ליצור תהליכים שבונים מסלול פרישה שבו מגדירים מה תחומי ליבה בהם עסק הפורש ואז לבקש ממנו לתעד תובנות ולקחים מרכזיים- חוזקות וחולשות.אם בארגון יש תשתית של שיתוף פעולה, קיום התהליך יותק קל.

חשוב להתמקד לא בהסברים אלא בתהלכי פעולה, איך לעשות.

חשוב שתתקיים המשכיות קשר גם לאחר הפרישה.

אחד המשתתפים סיפר על כך שאחת למס' שבועות מתכנסים אנשי צבא שפרשו לשיחות על עניינים מקצועיים.

חשוב להשאיר לאדם הפורש עמדה, חדרון כדי שיוכל להגיע אליו מדי פעם,שירגיש רצוי (קצת כמו מילואים).

לתת לפורשים אפשרויות להרצות בכנסים גם לאחר פרישה.

תצפיות, ליווי בחניכה, מעקב אחר אדם המבצע עבודתו, חפיפה.

למפות תהליכים קריטיים בארגון ולראות מי האחראיים עליהם ומה מועד פרישתם הצפוי.

יצירת מוטיבציה אצל הפורש להעביר הידע ע"י העצמתו כמומחה, "גורו", כמביא תועלת לארגון.

הכנסת ידע למערכות תפעוליות.

מיומנויות של תשאול (למשל סדנת כתיבה על הצלחות בארגון)

ללמד את מס' 2 לשאול את מס 1 .

תשאול ע"י אגף משאבי אנוש לצורך זיהוי ידע קריטי.

חכמת המעשה: לספר על הצלחות לאורך כל הדרך.

תהליך מתודי- מיפוי ידע, בניית מעגל ידע, תחזוקה והטמעה.

שימוש בתבניות מוכנות: בעיה, רקע, פתרון, רציונל. הבנית ידע סמוי בעזרת תבניות.

הכרה והוקרה של פורשים.

הכנת מאגר שאלות ותשובות.

בלוג מקצועי של מומחה ידע- כתיבה חופשית מקלה על האנשים, לא לכלום נוח לכתוב בתבנית. מקום להתבטא בתחום המקצועי. כתיבה לא פורמלית.

בזה הסתיימה הסדנה. יש מקומות בהם חזרתי קצת על עצמי, תסלחו לי , היו כל כך הרבה תובנות מעניינות שרשמתי את כולם, גם אם חלקם חזרו על דברי אחרים.

אז זהו לבינתיים.

רונית נחמיה

פברואר 23, 2010 at 7:21 am כתיבת תגובה

סדנת ערי ידע/ ערים יצירתיות/ ד"ר רון דביר ואודי שמעוני

זו הסדנה השלישית של הלא כנס ברמת אפעל ב- 22.2.10.

רון פתח בדבריו על ערים יצרתיות, ערים חכמות ונתן דוגמאות לערים כאה בעולם, למשל שנז'ן בסין- הם אלפוים בשכפול ובהעתקה.

באסיה 29% מן הארגונים רואים בחדשנות כערך עליון, בעולם המערבי האחוזים נמוכים בהרבה.

הגדרות לעיר ידע:

עיר ידע היא מקום בו ידע זורם ממקום שנוצר למקום שהוא נדרש

עיר ידע= עיר משוחחת

עיר ידע היא רשת

עיר שמתוכננת כדי לתמוך בטיפוח הידע- מנגנון, מרחב פיסי, כלים שונים.

עיר שיש בה מנועי חידוש, שהופכים רעיונות למיזמים.

תהליך כזה יכול לקרות במקומות הכי שמרניים.

המרחב הכלכלי יכול להפוך לבורסה בה סוחרים ברעיונות, במיזמים.

מימד חינוכי: מקום שניתן ליצר רעיונות אפילו ל ידי ילדים.

כיצד בתי הספר הופכים למנועי חדשנות?

מרכזי עתיד- תהליך מובנה, אנשים מתכנסים לשיחה על בעיות בעיר, מפתחים חזון, חושבים על פתרון ומייצרים אב טיפוס.

המרחב המנהיגותי- אזרחי- העירייה יכולה להיות מקום בו יש דיונים במועצה ופיתוח רעיונות.

מרחב פיזי- הייד פארק בכיכר, הרחוב יכול לשמש גם לשיתוף ידע.

מגדל תצפית- תושבים מסתכלים מסביב

בתי קפה- מקום להיווצרות ידע

אפילו בבית- איך יוצרים ידע?

טכנולוגיה: עוןלם וירטואלי, הרבה ערים מחפשות מה לעשות במרחב הוירטואלי.

מטרה- סיעור מוחות.

כלים בהם אזרחים יוכלו להביע דיעה.

עד כאן ההקדמה.

כל המשתתפים חולקו לקבוצות סביב מחשבים ניידים.

נכנסו לאתר שנקרא – iccafe.se

זהו כלי שמשמש ארגונים לשיחות בין מאות אנשים.

שם חיכתה לנו פגישה שהוכנה מראש על ידי מנחי הסדנה.

הוצגו בפנינו מס' שאלות- בחלקן היינו צריכים להביע דיעה והחלקן לדרג תוצאות שהוצגו לפני כן בהעלאת הרעיונות.

אז… איך הופכים עיר לעיר ידע?

איך להפוך עיר לחדשנית בעזרת התושבים, העסקים?

ניתן לראות התוצאות גם בצורה של הצלבת שאלה של העלאת רעיונות ודירוג ביצועים ברמת כדאיות ויישומיות.

זהו להפעם,

נשתמע בפוסט הבא.

רונית נחמיה

פברואר 23, 2010 at 6:48 am כתיבת תגובה

החינוך לניהול ידע- לומדים ברגליים/ ד"ר מילי פרי

הסדנה השניה בה נכחתי באותו אל כנס היתה הסדנה הרשומה בכותרת.

כל משתתף שנכנס לסדנה קיבל שפדל ( אתם יודעים, המקל של הרופאים) צבוע בצבע כלשהו ( היו מס' צבעים) וכתוב עליו: KM;PM עם אפשרות של תליה על הבגד.

מילי פתחה את המפגש בציון שאנחנו נלמד הנושא "דרך הרגלים", זו דרך טובה ללמוד דברים, דרך פתרון בעיות יומיומיות.

מטרת הסדנה היתה איך לחנך לניהול ידע ולישם ניהול ידע במסגרות שונות, לקהלי יעד שונים.

בעלי השפדל הכחול קיבלו טופס למלא, הם נקראו משמרי הידע.

מילי ציטטה את ההגדרה של אגף תוכניות לימודים לניהול ידע ( חוברת סטנדרטים במידענות).

אמירה ראשונה שהוצגה היא: "מהות ניהול הידע טכנית וטכנולוגית, ולכן רק פעילות שתתעסק בתהליכי תקשוב".

התפתח ויכוח סביב אמירה זו.

מדברי הנוכחים:

ניהול ידע מודרני צריך תשתית, מידע זמין באמצעות מערכות תקשוביות, לא לערבב פלטפורמה עם ידע, כמו שלא מערבבים כביש עם לאן נוסעים.

טעות רווחת שניהול ידע חייב להיות תחת טכנולוגיה. ניהול ידע הוא רק מאנשים שחיים את הארגון, מכירים אותו.

אנשי מחשוב רק נותנים את התשתית.

טכנולוגיה היא תנאי הכרחי, אך לא בסיס תשתית עיקרי.

ניהול ידע- מה אנחנו מנהלים בעצם- מה שיש בראש או מה שמוחצן?

למשל במפגש הקפה בחוץ יש הרבה ניהול ידע, אך אין טכנולוגיה, שיתוף בידע ללא פלטפורמה מחשבית.

ידע הוא אינטראקציה אנושית, ניהול הוא טכנולוגי, לכן ארגון צריך לתת דגש על תשתית טכנולוגית לצורך ניהול יעיל, טוב, מועיל, סט כלים טכנולוגים מנוהלים.

האמירה השניה : "ניהול ידע הוא תהליך ערכי, תרבותי וחברתי ואי אפשר להובילו או שהוא קיים או שהוא לא קיים, אי אפשר להולידו".

מתגובות המשתתפים:

תרבות ארגונית פתוחה, הרבה תורה שבע"פ באחת מחברות ההיטייק הותיקות הוחלט על ידי ההנהלה על שינוי גישה. תהליך מודע- מגייסים כעת אנשים שייסייעו בניהול ידע חכם.

אפשר להניע תהליך, צריך אנשים שיהיו מספיק "משוגעים" לדחוף את זה בארגונים בהם לא קיים שום ניהול ידע.

משאב ידע חשוב לארגון, בעיקר במקומות בהם משאב הידע משמעותי לקיום הארגון. ספינה גדולה שצריך להניע אותה, אך זהו תהליך ארוך ומייגע לנסות לשנות את כיוון תנועתה, לוקח זמן. הנהלה צריכה להחליט על תהליך כזה.

החלטות מתועדות בתהליך, כגיבוי.

האם התהליך מתחיל מלמעלה למטה, למטה למעלה או מקביל?

תועלת ארגונית- הארגון מרוויח, האם העובד משתף בידע? האדם נחשף לידע שלא היה קודם, מרוויח מכך שמשתף ידע, אך במקביל נחשף לידע חדש.

יש ארגונים בהם יש קצת ניהול ידע, אך אם אין גיבוןי של הנהלה לא יתקיים התהליך.

קשה לעשות שינוי. ניהול ידע תמיד היה אך ללא טכנולוגיה, כי עובדה שחברות התפתחו.

נכנסים אנשים חדשים לארגון, ועוזבים אחרים= הידע הולך איתם.

הגורם החשוב ביותר הוא האנשים. שם הידע מצוי.

האם ניהול ידע נשאר במובלעות או באופן מערכתי?

אם לאנשים אין הכרח כזה, יכול להיות שזה לא יקרה.

לדבר פחות על חינוך, על תרבות  ויותר על פרקטיקה.

אפשרויות למשל של מדידה- מי האנשים שמכניסים הכי הרבה חומר, מי משתתף הרבה בפורטל, לפתח "מערכת" מוניטין.

כלים פרקטיים להנעת התהליך, התרבות תתהווה בהמשך.

אמרה שלישית: "יש להתחיל בחינוך להכשרה בניהול ידע חברתי, תרבותי כבר מהגן- מגיל צעיר."

על כך אמרו הנוכחים:

חינוך מתחיל מהבית מגיל צעיר.

האדם הוא חיה חברתית, רוב האנשים תקשורתיים, השאלה היא למי מספר, מה מספר ואיך מספר. רק צריך לתת אפשרות לדבר.

ידע זורם בזמן הנכון כדי לקדם מטרות ארגון. האם ניתן להקל על תהליך כזה כבר מגיל צעיר?

מימנויות של ביטוי אישי, כתיבת חיבורים, סיפורים.

מצד שני- למה לחנך? אפשר לראות תהליכי שיתוף בידע באינטרנט המתבצעים לבד.

עד כאן החלק הראשון של הסדנה. בהמשך התחלקנו על פי צבעי השפדלים ( המקלות שקיבלנו בתחילת המפגש).

כל קבוצה נתבקשה לחשוב על כלים, תהליכים לניהול ידע בגיל הספציפי שנקבע.

מי ( אוכ' היעד), מה ( מטרות…), למה ( רציונל), איך ( תהליכים, כלים, דרכי חינוך, דרכי יישום), כמה ( הערכה, התאמה, מדידה, בחינה מחדש).

קבוצה ראשונה התייחסה לגיל הגן:

רצוי לחשוף אותם לסביבות טכנולוגיות מותאמות לגילאיהם ולתחומי הדעת הנלמדים.

להרחיב יכולת שלהם לחשוף ידע במגוון דרכים: ציור, ריקוד, לאו דווקא כתיבה. אפשר לבצע תהליך של סיפור סיפורים בע"פ ומה כל האחרים למדו מן הסיפור.

להנחיל ערכים של שיתוף.

התנסות מעשית של העברת ידע בעזרת תחושות, רגשות.

כל זה צריך להלימד תוך כדי, לא צריך לחנך לניהול ידע אלא לערכים בתחום.

קבוצה שניה התייחסה לתיכונסטים:

חשוב ללמד אותם שימוש מושכל במקורות מידע- תמצות, טפל ועיקר בשל בעיית הצפת המידע, לא תמיד הוא איכותי.

לחזק שיתופיות, מיומנויות של חקר, שלבי עבודה, לתת כבוד לדעת מיעוט.

קבוצה שלישית- אוניברסיטה:

חשובה תשתית שמתעדת, מקום לשיח. הסטודנטים מנהלים הידע ביניהם- העברת סיכומי מפגשים, דיונים על נושאי הלימוד, אך המרצי ם לא שם.

חסר שיח מרצה תלמידים לאחר המפגש.

צריך לדעת איך לעשות זאת ולבחור פלטפורמה מתאימה.

מרצים לא מקבלים הכשרה לזה, חשוב להתמקד בהם.

הועלתה הדוגשמה של ד"ר אשר עידן הנותן ציונים לפי רמת שיתוף הידע בין הסטודנטים.

קבוצה אחרונה התייחסה לארגונים:

אוכלוסיה מגוונת, רב גילית, צריך לגרות אנשים לשתף בידע.

איך?  בעזרת תהליכים מחייבים , יצירת תועלות אישיות, סיוע להצלחת עבודת צוות ע"י שיתוף.

לסיכום:

מילי הסבירה את מהות השפדל, יש לו שלוש מטרות:

1. KM;PM   כמו רשת החנויות, צריך לעבוד על ניהול ידע כל הזמן 24/7  כבר בגיל צעיר ולהגיע לארגונים מוכנים.

2. מקל עלי – דו משמעות- מקל- השפדל ומקל עלי- להקל על חייהם של צרכי המערכת, העובדים, המחלקה הארגון.

3.  שיווק- לשים את המקל על החולצה ולשווק הרעיון כל הזמן בדרכים יצרתייות.

תמה ונשלמה עוד סדנה, בה נהניתי מאוד.

להשתמע,

רונית

פברואר 23, 2010 at 6:32 am תגובה אחת

שימוש יעיל בטפסים של גוגל דוקס להיערכות לשנת הלימודים הבאה

שלום רב,

לאחרונה נחשפתי ליתרונות הרבים של מערך הטפסים בגוגל דוקס.

כבר הספקתי לבצע ביישום זה מס' שימושים, למשל: טופס משוב על יום עיון שנערך בפסח ועוד.

במאמרון זה ברצוני לשתף אתכם ברעיון שימושי מאוד למנהלי בתי ספר ולצוות הניהול

לקראת שנת הלימודים הקרבה ובאה- תש"ע.

במספר בתי ספר בהם אני מדריכה הפצתי כבר את הרעיון והמנהלים שם שמחו

על אפשרות לחסוך שעות רבות של עבודה ובעיקר ארגון המידע.

אז…. מדובר על טופס היערכות לשנה הבאה.

מי לא מכיר את הטופס המתקבל בערך בתקופה זו של השנה ממנהל בית הספר או ממישהו

מצוות ההנהלה ובו ישנה אפשרות לבקש בקשות לקראת שנת הלימודים הבאה, למשל:

איזה יום חופשי רצוי, באיזה יום רוצה לסיים העבודה מוקדם, מעוניין לחנך כיתה, מעוניין לקחת על עצמי תפקיד נוסף בבית הספר ועוד.

את הטפסים הללו, לאחר מילואם, מארגנים בצוות הניהול. איך? כל בית ספר ושיטתו,

אך השיטה המקובלת היא להעלות על קובץ אקסל בטבלה מסודרת את כל העמודות לפי השאלות שהיו בטופס ואת תשובות המורים.

הטבלה היא בסיס להיערכות לשנת הלימודים הבאה.

אם כן, מה היתרון של גוגל טפסים לנושא זה?

אמנה זאת בשלבים:

1. יצירה פשוטה וקלה של טופס בגוגל טפסים.

2. הפצת כתובת הטופס במייל לכל המורים בצוות.

3. המורים ממלאים הטופס ובעזרת פקודת "שלח" הטופס מתקבל.

4. והנה היתרון הגדול!!!!

  כל טופס הממלוא על ידי מורה מצטרף לקובץ אקסל בגוגלדוקס, שנפתח באופן אוטומטי, לכדי טבלה מסודרת.

  כעת כל מה שנותר הוא יצירת חיתוכים וסינונים בהתאם לצורך.

אך אליה וקוץ בה, אני טרם מצאתי את אפשרות הסינון בגוגל דוקס באקסל,

מכאן שאני מעבירה הקובץ לאקסל במחשב ואז מבצעת הסינונים.

אשמח אם מישהו יספר לי היכן ניתן למצוא את הפקודה הזו.

עד כאן להיום,

שלכם,

רונית נחמיה

מאי 18, 2009 at 5:07 am 4 תגובות

ישיבת מפקחים בלוד ורכזים ותיקים מדברים

שלום לכולם,

חלף עבר לו חג השבועות, החג האחרון לשנת הלימודים תשס"ח ( אם לא סופרים את ט' באב).

מתחילים להריח באוויר את החופש הגדול, אך אנחנו עדיין פועלים במרץ רב.

אז הנה עדכונים על הנעשה בשטח ניהול הידע בלוד:

בבית ספר "המעפילים" בו התחלתי את התהליך לפני כשבועיים, יש היענות רבה של המורים. ( תזכורת: לימדתי אותם כיצד לעבוד במסמך משותף ברשת ולהעלות לתוכו את הערכות שלהם לגבי תלמידי כיתתם). מורים רבים כבר התידדו עם המסמכים הללו וכבר עדכנו את הערכותיהם.

בשבוע שעבר התקיימה ישיבת מפקחים הקשורים בעיר לוד: מפקחים כוללים ומפקחים מקצועיים. במפגש זה הוצגה פעילות הפסג"ה בלוד בשנת הלימודים החולפת. מפאת קוצר הזמן ניתנו לי רק כ- 10 דקות להציג את המיזם שלנו של ניהול הידע.

גב' טובה סופר הרפרנטית על לוד ביקשה שנקדיש את הפגישה הבאה לנושא זה בהרחבה, שכן נושא זה מעניין וראוי לתשומת לב רבה יותר מאשר הוקצה לה בישיבה זו. הוזמנתי לספר על התליך בהרחבה בתחילת יוני.

בסוף המפגש ניגשו אלי 3 מפקחות וביקשו מני לסייע להם לארגן את הידע שברשותם בצורה יעלה יותר ובעיקר אינטרנטנית. נקבעו פגישות לתחילת יוני וימים יגידו כיצד יתפתחו התהליכים הללו.

עדכון אחרון: התקיימה ישיבת "רכזית ותיקים" בניהול ידע, כלןמר רכזי שלושת בתי הספר שאיתנו בפרויקט משנה שעברה.

כל רכזת סיפרה על התהליך בבית ספרה, כולן ציינו שהתהליך הפך להיות אורח חיים בבית הספר, כל אחת במסגרת בית ספרה.

הבנות הציגו את תוצאות הסקרים שלהן לגבי מידת השימוש באתר, ונראה כי במרבית בתי הספר מורות מתחילות לחפשד חומרים במאגר הידע במקביל לחיפושיהם ברשת.

הן נחשפו לחידושים נוספים במערכת, כמו הוספת תמונה למאגר הידע והצגתו כראשון כאשר האתר עולה.

שבוע הבא אני נפגשת עם יהודית דרייר, מנהלת הקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה, אני מאמינה שיהיה לי מה לחדש.

כמו כן יש לי פגישה עם מנהלת בית ספר "הבנים" המעוניינת להצטרף.

מבטיחה לעדכן,

המשך שבוע נעים,

רונית נחמיה

 

יוני 11, 2008 at 6:19 am תגובה אחת

בתי ספר חדשים מצטרפים

שלום לכולם,

זמן רב שלא דיברתי על תהליך "ניהול ורישות הידע בבתי הספר", אז הגיע הזמן לחזור לזה.

מה היה לנו בינתיים?

הסתיימה השתלמות של בתי הספר השותפים בפרויקט. ההשתלמות כללה הרצאה של מוריה לוי על ניהול ידע בארגונים, הרצאות וסדנאות של זהבה אפל על סרגל הגוגל והפונקציות שלו, על ויקי על סוגיו השונים כולל התנסות, ליזי כהן הפליאה כרגיל בכלים חדשים של web 2.0 לצורך ניהול ידע ועוד ועוד.

למחרת היום הגיעו ארבעה מנהלי בתי ספר המעוניינים להצטרף למיזם שלנו. חשפנו בפניהם את התליך כולל כל הכרוך בכך מבחינת התארגנות בבית הספר. הפגישה היתה מוצלחת וממנה כבר נולדו פגישות המשך.

בשבוע שעבר נפגשתי עם מנהלת בית ספר "המעפילים" בלוד, גב' אורנה שלו, הסנונית הראשונה של המנהלים החדשים וכבר יצאנו לדרך.

הפעם לאור הניסיון שצברנו לאורך התהליך הדרך התחילה קצת אחרת, אך להזכירכם, אמרנו שלכל בית ספר אנו תופרים החליפה לפי צרכיו.

אורנה ביקשה שאתחיל בכך שאחשוף את צוות המורים למיזם עצמו על יתרונותיו הרבים, אך אתמקד בהתחלה במסמכים משותיפם.

מטרתה היתה להציג בפני המורים כלי לעבודה שיטופית ברשת לצורך איסוף מידע על תלמידים לקראת סוף השנה.

בחרתי לעבוד עם גוגל דוקס. נראה לי, שכלי זה הוא הטוב ביותר, שכן הוא משותף, הוא ברשת והוא סגור עם שם משתמש וסיסמה. האחרון חשוב מאוד, שכן אילו פריטים חסויים על תלמידים.

תהליך ההכנה היה מהיר יחסית, תודות לויויאן, המזכירה המדהימה של בית הספר. פתחתי בעזרתה חשבונות לכל המורים בגוגל.

הכנו קבוצה של אנשי קשר.

בנינו מסמך משותף להערכת התלמידים והעלנו אותו לגוגלדוקס. שיתפנו את כל צוות בית הספר במסמכים השונים, כמובן מסמך אחד לכל כיתה.

בצהרים פגשתי את צוות המורים וחשפתי בפניהם את המעזם. מתוך תחושתיי הראשוניות, נראה שיש התלהבות, אך ימים יגידו.

בכל מקרה, ביצענו סדנה, בה המורים התנסו בעבודה בכלי המשותף, וחלק מהם כבר ביקשו לדעת עוד על הכלי, מעבר להכנסת נתונים למסמך קיים.

מבטיחה לעדכן אתכם בהמשך.

השבוע יש לי פגישה עם רכזי ניהול ידע "הותיקים" גם על כך אעדכן אתכם.

אז עד אז,  להתראות,

רונית נחמיה.

מאי 31, 2008 at 4:38 am כתיבת תגובה

המלצה חמה על אתר בנושא

ברצוני להמליץ על אתר מדהים, שהתוודעתי אליו במקרה דרך המנכלית שלו מוריה לוי.

היא העבירה הרצאה בנושא פתרונות לניהול ידע בארגונים במסגרת השתלמות שאני מלווה בפסג"ה בלוד.

ראשית ההרצאה היתה מאלפת וקיבלה מחמאות רבות, אך לא בכך עסקינן.

האתר של החברה ROM KNOWLEDGEWAR.

באתר ניתן למצוא מילון מונחים בעברית בתחום ניהול הידע, ירחון ובו פרסומי חידושים בתחום זה, תקצירי ספרים ומאמרים מתורגמים.

שווה כל דקה.  http://www.kmrom.com/Site/Default.aspx?P=1

שלכם,

רונית נחמיה

   

פברואר 9, 2008 at 4:07 pm תגובה אחת

יתרונות ניהול ידע כפי שאני רואה אותם

 אז…. ממשיכים…

אני רואה בתהליך ניהול ידע בית ספרי גורם משמעותי מאוד לקבלת החלטות טובות יותר. המורים חשופים להתנסויות של מורים אלרים ויכולים לבצע מערכי שיעור והפעלות בכיתות בצורה נבונה וחכמה יותר, כך גם הנהלת בית הספר.

בנוסף לאחר הקמת מאגר של התנסויות מועילות ( זו בעצם מטרת העל של המיזם) נוצר קיצור משמעותי של תהליכים וזמן ביישום של תכניות ופרוייקטים שונים. ותנו לי מס' שורות להסביר את נקודתי זו. הקמת מאגר התנסויות מועילות כשמו כן הוא. המאגר הנבנה באתר אינטרנט משמש את כל מורי בית הספר ( בשלב זה) והוא משמש סביבה סגורה באמצעות שם משתמש וסיסמה.

מורה שביצע התנסות טובה בכיתה, אם מדובר במבחן, דף עבודה, כרטיסיה, הפעלה או כל דבר אחר יעלה את החומר שיצר למאגר זה. הוא כבר התנסה בו וחווה חוויה חיובית. חוויה זו יכולה לשמש מורים אחרים.

בספר "פרץ של יצירתיות מאת גיל פרץ מצאתי משפט חכם ואני מאמצת אותו בכל ליבי לתהליך זה.

"אם יש לי תפוח אחד ולך יש תפוח, ונתחלף….. לך יהיה תפוח אחד ולי אחד.

אם לי יש רעיון אחד ולך יש רעיון ונתחלף….. לך יהיו שני רעיונות ואף יותר וגם לי."

יתרון  נוסף עליו ברצוני לדבר( לכתוב) הוא חסכון בזמן רב של מורה. אם יש לו מאגר של חומרים שעברו תהליך של התנסות חיובית, ניתן להשתמש בחומרים אלו, ללא צורך בהמצאת הגלגל מחדש. כל החומר מרוכז במקום אחד ונגיש לכל הצוות.

ד"ר אלון הסגל דיבר פעם על המושג "זמיש"- זמין ונגיש. המושג הזה נראה לי מתאים לנושא זה.

כמובן שכנציגת הפסג"ה בלוד אני חייבת להתייחס לנושא בולט נוסף והוא ההתפתחות המקצועית של המורים. התפתחות זו נוצרת כאשר מורים חשופים לחומרים של מורים אחרים, להתנסויות שלהם, וזו אחת ממטרתוינו – ליצור קהילות ידע מקצועיות משותפות.

נקודה אחרונה להפעם- כידוע לכולם במקומות רבים יש תחלופה רבה של עובדים. תופעה זו נפוצה גם במערכת החינוך- מורים יוצאים לפנסיה, מסיבים מקצוע, יוצאים לשבתון, חופשת לידה, עוברים דירה.

 הם בדרך כלל לוקחים כל החומרים שלהם איתם. אנו מאפשרים להם לשמר הידע הקיים ולמנוע אובדן שלו.

דוגמאות לכך יש למכביר, למשל באחד מבית הספר שאותם אני מלווה בפרויקט אחת המורות שאחראית על התחום החברתי עובדת בסוף השנה הזו לנגב בעקבות העבודה של בעלה. יש לה חומרים רבים שהצטברו עם השנים. אני מסייעת לה בשלב זה להעלות את החומרים מתוך מטרה שידע זה לא "יברח" כאשר היא תעזוב.

פברואר 9, 2008 at 6:30 am 2 תגובות

באתר פסג"ה לוד ניתן למצוא חומרים בנושא

החלטתי לרכז חלק מן החומרים- מצגות, יעדים, פעולות ועוד באתר הפסג"ה בלוד.

אתם מוזמנים להציץ בחומרים וגם עליהם להגיב.

פסג"ה לוד

פברואר 5, 2008 at 4:34 pm כתיבת תגובה


פוסטים אחרונים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031