סדנת ערי ידע/ ערים יצירתיות/ ד"ר רון דביר ואודי שמעוני
זו הסדנה השלישית של הלא כנס ברמת אפעל ב- 22.2.10.
רון פתח בדבריו על ערים יצרתיות, ערים חכמות ונתן דוגמאות לערים כאה בעולם, למשל שנז'ן בסין- הם אלפוים בשכפול ובהעתקה.
באסיה 29% מן הארגונים רואים בחדשנות כערך עליון, בעולם המערבי האחוזים נמוכים בהרבה.
הגדרות לעיר ידע:
עיר ידע היא מקום בו ידע זורם ממקום שנוצר למקום שהוא נדרש
עיר ידע= עיר משוחחת
עיר ידע היא רשת
עיר שמתוכננת כדי לתמוך בטיפוח הידע- מנגנון, מרחב פיסי, כלים שונים.
עיר שיש בה מנועי חידוש, שהופכים רעיונות למיזמים.
תהליך כזה יכול לקרות במקומות הכי שמרניים.
המרחב הכלכלי יכול להפוך לבורסה בה סוחרים ברעיונות, במיזמים.
מימד חינוכי: מקום שניתן ליצר רעיונות אפילו ל ידי ילדים.
כיצד בתי הספר הופכים למנועי חדשנות?
מרכזי עתיד- תהליך מובנה, אנשים מתכנסים לשיחה על בעיות בעיר, מפתחים חזון, חושבים על פתרון ומייצרים אב טיפוס.
המרחב המנהיגותי- אזרחי- העירייה יכולה להיות מקום בו יש דיונים במועצה ופיתוח רעיונות.
מרחב פיזי- הייד פארק בכיכר, הרחוב יכול לשמש גם לשיתוף ידע.
מגדל תצפית- תושבים מסתכלים מסביב
בתי קפה- מקום להיווצרות ידע
אפילו בבית- איך יוצרים ידע?
טכנולוגיה: עוןלם וירטואלי, הרבה ערים מחפשות מה לעשות במרחב הוירטואלי.
מטרה- סיעור מוחות.
כלים בהם אזרחים יוכלו להביע דיעה.
עד כאן ההקדמה.
כל המשתתפים חולקו לקבוצות סביב מחשבים ניידים.
נכנסו לאתר שנקרא – iccafe.se
זהו כלי שמשמש ארגונים לשיחות בין מאות אנשים.
שם חיכתה לנו פגישה שהוכנה מראש על ידי מנחי הסדנה.
הוצגו בפנינו מס' שאלות- בחלקן היינו צריכים להביע דיעה והחלקן לדרג תוצאות שהוצגו לפני כן בהעלאת הרעיונות.
אז… איך הופכים עיר לעיר ידע?
איך להפוך עיר לחדשנית בעזרת התושבים, העסקים?
ניתן לראות התוצאות גם בצורה של הצלבת שאלה של העלאת רעיונות ודירוג ביצועים ברמת כדאיות ויישומיות.
זהו להפעם,
נשתמע בפוסט הבא.
רונית נחמיה
החינוך לניהול ידע- לומדים ברגליים/ ד"ר מילי פרי
הסדנה השניה בה נכחתי באותו אל כנס היתה הסדנה הרשומה בכותרת.
כל משתתף שנכנס לסדנה קיבל שפדל ( אתם יודעים, המקל של הרופאים) צבוע בצבע כלשהו ( היו מס' צבעים) וכתוב עליו: KM;PM עם אפשרות של תליה על הבגד.
מילי פתחה את המפגש בציון שאנחנו נלמד הנושא "דרך הרגלים", זו דרך טובה ללמוד דברים, דרך פתרון בעיות יומיומיות.
מטרת הסדנה היתה איך לחנך לניהול ידע ולישם ניהול ידע במסגרות שונות, לקהלי יעד שונים.
בעלי השפדל הכחול קיבלו טופס למלא, הם נקראו משמרי הידע.
מילי ציטטה את ההגדרה של אגף תוכניות לימודים לניהול ידע ( חוברת סטנדרטים במידענות).
אמירה ראשונה שהוצגה היא: "מהות ניהול הידע טכנית וטכנולוגית, ולכן רק פעילות שתתעסק בתהליכי תקשוב".
התפתח ויכוח סביב אמירה זו.
מדברי הנוכחים:
ניהול ידע מודרני צריך תשתית, מידע זמין באמצעות מערכות תקשוביות, לא לערבב פלטפורמה עם ידע, כמו שלא מערבבים כביש עם לאן נוסעים.
טעות רווחת שניהול ידע חייב להיות תחת טכנולוגיה. ניהול ידע הוא רק מאנשים שחיים את הארגון, מכירים אותו.
אנשי מחשוב רק נותנים את התשתית.
טכנולוגיה היא תנאי הכרחי, אך לא בסיס תשתית עיקרי.
ניהול ידע- מה אנחנו מנהלים בעצם- מה שיש בראש או מה שמוחצן?
למשל במפגש הקפה בחוץ יש הרבה ניהול ידע, אך אין טכנולוגיה, שיתוף בידע ללא פלטפורמה מחשבית.
ידע הוא אינטראקציה אנושית, ניהול הוא טכנולוגי, לכן ארגון צריך לתת דגש על תשתית טכנולוגית לצורך ניהול יעיל, טוב, מועיל, סט כלים טכנולוגים מנוהלים.
האמירה השניה : "ניהול ידע הוא תהליך ערכי, תרבותי וחברתי ואי אפשר להובילו או שהוא קיים או שהוא לא קיים, אי אפשר להולידו".
מתגובות המשתתפים:
תרבות ארגונית פתוחה, הרבה תורה שבע"פ באחת מחברות ההיטייק הותיקות הוחלט על ידי ההנהלה על שינוי גישה. תהליך מודע- מגייסים כעת אנשים שייסייעו בניהול ידע חכם.
אפשר להניע תהליך, צריך אנשים שיהיו מספיק "משוגעים" לדחוף את זה בארגונים בהם לא קיים שום ניהול ידע.
משאב ידע חשוב לארגון, בעיקר במקומות בהם משאב הידע משמעותי לקיום הארגון. ספינה גדולה שצריך להניע אותה, אך זהו תהליך ארוך ומייגע לנסות לשנות את כיוון תנועתה, לוקח זמן. הנהלה צריכה להחליט על תהליך כזה.
החלטות מתועדות בתהליך, כגיבוי.
האם התהליך מתחיל מלמעלה למטה, למטה למעלה או מקביל?
תועלת ארגונית- הארגון מרוויח, האם העובד משתף בידע? האדם נחשף לידע שלא היה קודם, מרוויח מכך שמשתף ידע, אך במקביל נחשף לידע חדש.
יש ארגונים בהם יש קצת ניהול ידע, אך אם אין גיבוןי של הנהלה לא יתקיים התהליך.
קשה לעשות שינוי. ניהול ידע תמיד היה אך ללא טכנולוגיה, כי עובדה שחברות התפתחו.
נכנסים אנשים חדשים לארגון, ועוזבים אחרים= הידע הולך איתם.
הגורם החשוב ביותר הוא האנשים. שם הידע מצוי.
האם ניהול ידע נשאר במובלעות או באופן מערכתי?
אם לאנשים אין הכרח כזה, יכול להיות שזה לא יקרה.
לדבר פחות על חינוך, על תרבות ויותר על פרקטיקה.
אפשרויות למשל של מדידה- מי האנשים שמכניסים הכי הרבה חומר, מי משתתף הרבה בפורטל, לפתח "מערכת" מוניטין.
כלים פרקטיים להנעת התהליך, התרבות תתהווה בהמשך.
אמרה שלישית: "יש להתחיל בחינוך להכשרה בניהול ידע חברתי, תרבותי כבר מהגן- מגיל צעיר."
על כך אמרו הנוכחים:
חינוך מתחיל מהבית מגיל צעיר.
האדם הוא חיה חברתית, רוב האנשים תקשורתיים, השאלה היא למי מספר, מה מספר ואיך מספר. רק צריך לתת אפשרות לדבר.
ידע זורם בזמן הנכון כדי לקדם מטרות ארגון. האם ניתן להקל על תהליך כזה כבר מגיל צעיר?
מימנויות של ביטוי אישי, כתיבת חיבורים, סיפורים.
מצד שני- למה לחנך? אפשר לראות תהליכי שיתוף בידע באינטרנט המתבצעים לבד.
עד כאן החלק הראשון של הסדנה. בהמשך התחלקנו על פי צבעי השפדלים ( המקלות שקיבלנו בתחילת המפגש).
כל קבוצה נתבקשה לחשוב על כלים, תהליכים לניהול ידע בגיל הספציפי שנקבע.
מי ( אוכ' היעד), מה ( מטרות…), למה ( רציונל), איך ( תהליכים, כלים, דרכי חינוך, דרכי יישום), כמה ( הערכה, התאמה, מדידה, בחינה מחדש).
קבוצה ראשונה התייחסה לגיל הגן:
רצוי לחשוף אותם לסביבות טכנולוגיות מותאמות לגילאיהם ולתחומי הדעת הנלמדים.
להרחיב יכולת שלהם לחשוף ידע במגוון דרכים: ציור, ריקוד, לאו דווקא כתיבה. אפשר לבצע תהליך של סיפור סיפורים בע"פ ומה כל האחרים למדו מן הסיפור.
להנחיל ערכים של שיתוף.
התנסות מעשית של העברת ידע בעזרת תחושות, רגשות.
כל זה צריך להלימד תוך כדי, לא צריך לחנך לניהול ידע אלא לערכים בתחום.
קבוצה שניה התייחסה לתיכונסטים:
חשוב ללמד אותם שימוש מושכל במקורות מידע- תמצות, טפל ועיקר בשל בעיית הצפת המידע, לא תמיד הוא איכותי.
לחזק שיתופיות, מיומנויות של חקר, שלבי עבודה, לתת כבוד לדעת מיעוט.
קבוצה שלישית- אוניברסיטה:
חשובה תשתית שמתעדת, מקום לשיח. הסטודנטים מנהלים הידע ביניהם- העברת סיכומי מפגשים, דיונים על נושאי הלימוד, אך המרצי ם לא שם.
חסר שיח מרצה תלמידים לאחר המפגש.
צריך לדעת איך לעשות זאת ולבחור פלטפורמה מתאימה.
מרצים לא מקבלים הכשרה לזה, חשוב להתמקד בהם.
הועלתה הדוגשמה של ד"ר אשר עידן הנותן ציונים לפי רמת שיתוף הידע בין הסטודנטים.
קבוצה אחרונה התייחסה לארגונים:
אוכלוסיה מגוונת, רב גילית, צריך לגרות אנשים לשתף בידע.
איך? בעזרת תהליכים מחייבים , יצירת תועלות אישיות, סיוע להצלחת עבודת צוות ע"י שיתוף.
לסיכום:
מילי הסבירה את מהות השפדל, יש לו שלוש מטרות:
1. KM;PM כמו רשת החנויות, צריך לעבוד על ניהול ידע כל הזמן 24/7 כבר בגיל צעיר ולהגיע לארגונים מוכנים.
2. מקל עלי – דו משמעות- מקל- השפדל ומקל עלי- להקל על חייהם של צרכי המערכת, העובדים, המחלקה הארגון.
3. שיווק- לשים את המקל על החולצה ולשווק הרעיון כל הזמן בדרכים יצרתייות.
תמה ונשלמה עוד סדנה, בה נהניתי מאוד.
להשתמע,
רונית
סדנת בישול ידע/ מוריה לוי
שוב שלום לכולם,
תודו שהשם הזה מזמין- סדנת בישול של ניהול ידע. החלטתי לבחור בסדנה זו למרות שכבר שמעתי את מוריה לוי לא פעם ולא פעמים, עדיין תמיד היא מחדשת לי.
בפינת החדר היו ארגזים בהם היו: פיתות, גבינה צהובה, בצק עלים, ירקות שונים, פירות, תבלינים, כלים חד פעמיים כולל מגשים, תפו"א, ביצים קשות, וכן תנור, מיקרו וטוסטר.
מוריה חילקה את האנשים ( כ- 40 במספר) ל-4 קבוצות הטרוגניות,. כל קבוצה נתבקשה להכין ארוחה מן המצרכים תוך חשיבה על ניהול ידע ולקשרו לנושא.
כלומר תוך כדי הבישול לתעד תהליכי ניהול ידע.
מרבית הקבוצות הכינו תפריט די סטנדרטי של סלט ירקות, סלט פירות וטוסטים, אך עם שינויים רבים במתכונים.
ראשית פעילות זו היתה חוויה משל עצמה. משהו שונה. מי שמע על בישול בעת כנס מכובד כמו זה. שבירת שגרה.
אז… הנה שמעתם.
ולהלן התובנות של המשתתפים:
אימון בין אנשים- שיתוף פעעולה לא פורמלי.
הסלט למשל הוא כל סוגי המידע הקיימים מתערבבים יחד.
היה שילוב של חדשנות ויצירתיות- קרואסונים מוכנים מבחוץ עם פירות חיים בפנים, לעטוף ידע באריזה אחרת.
פיצה היא בעצם שכבות של ידע, מידע, חכמה, תובנה
הזבל הוא מידע לא רלוונטי, לא מעודכן.
היה דגש על הנגשת המידע על פי צרכי הלקוח- היו ירקות חיים וירקות מבושלים, ירקות חתוכים לסלט וירקות פרוסים לחתיכות גדולות.
פחמימות עם ירקות: שילוב של גורמים שונים ליצירת ידע חדש.
שימוש חוזר במידע- תבניות מתכת
מטמורפוזה של תכנים- תבניות חד פעמיות שימשו כקרש חיתוך וכתבנית לאחסון.
חברי הקבוצה נתקלו בקשיים של משאבים- התנור לא היה מספיק חם, האוכל לא הוכן לחלוטין.
קבוצה אחרת התייחסה לצורך ההגשה- הכל חתוך- לא להקשות על הלקוח, לאפשר לו קלות שימוש.
סלט פירות הוגש בכוסות חד פעמיים עם נענע שנקטפה בחוץ- שימוש במקורות חיצוניים.
קבוצה נוספת התייחסה לאפיונים: הם התחילו העבודה בחשיבה ובאפיון מקדים: המוצרים הקיימים וכיצד לבצע המשימה.
התובנה אליה הם הגיעו היתה שאנשים המשתמשים בניהול ידע רוצים עוד- עם האוכל בא התיאבון.
אנשים יודעים מה הם רוצים, מה טוב ומה לא טוב ומה עוד הם רוצים.
דובר על כך שאפיוני יתר לא תמיד מעשיים.
כמו כן עלתה הנקודה שקל ללכת לפתרונות הרגילים, הפשוטים בעיקר בשל הגבלת זמן- התפריט, כפי שציינתי בהתחלה, היה קצת שיגרתי.
כולם התחילו בדברים בסיסיים, אך שדרגו תוך כדי. משהו גנרי ואח"כ בניה על פי דרישה.
לכל פיצה היתה תוספת אחרת- שוב על פי צורכי הלקוח.
הקבוצה האחרונה התייחסה לביצוע טוב של פרוייקט המתבטא באיסוף נכון של כלים ( במקרה זה סכינים), משאבים מוגבלים (תנור אחד),
היה שיתוף בידע- איך חותכים הירקות, סלט יפה וצבעוני- כמה שיותר מרכיבים.
לסיכום אמרה מוריה מס' דברים: היא התייחסה להבדל בין מידע, ידע ונתונים.
לארבעה מרכיבים חשובים בניהול ידע:
שימור- הביאו מתכונים מ…..
שיתוף- ערבבו מתכונים וידע.
הנגשה: התאמה לקהל היעד, אסטטיקה, ידע איכותי חייב להיות מוגש בצורה יפה, עיבוד חומר, עלות תועלת ועוד.
פיתוח ידע- פיתוח ויצירתיות, באילו תנאים נוצרת חדשנות, עד מה יש לארגונים התנגדות לחדשנות, חדשנות מביאה חדשנות,
אם לעיתים הרעיון לא ישים, יכול להיות שהוא יוליד רעיונות שכן יהיו ישימים, ואם נפסול ישר רעיון, אחרים ימנעו מהעלאת רעיונות אחרים מפחד של כישלון.
עוד ציינה מוריה את 4 החלונות של ג'וארי על יודע שיודע…..
פעם עבדנו במושגים סדורים, מתכונים ברורים.
תהליכי העבודה שעושה עובד ידע בארגון הם פרי ארגז הכלים שלו. הוא לוקח את הארגז הזה ומחליט באיזה מן הכלים להשתמש כדי לספק את צרכי הלקוח ובהתאם לנסיבות.
הידע שיש לו (ארגז הכלים) מנוצל בכל פעם מחדש בהתאם לצרכים.
לסיכום, נהניתי משבירת השגרה בסדנה זו ומן התובנות, שכולן היו ידועות, אך הוגשו אחרת.
הדגש הוא על אחרת, ובזה גדולתה של הסדנה.
רונית
רשמים מלא כנס שהיה אתמול בניהול ידע
שלום לכולם,
כפי שסיפרתי באחד הפוסטים האחרונים התקיים אתמול ברמת אפעל לא כנס של פורום ניהול הידע בישראל.
אני רוצה לציין שאני גאה להיות חברה בפורום זה.
הכנס אורגן על ידי קבוצת אנשים מוכשרים: מוריה לוי, יגאל חמיש, אביגדור, דן נועם ועוד רבים שעמלו שעות כדי שיהיה כנס כזה מוצלח.
ראשית האנשים שפגשתי בכנס היו אנשים מכובדים, שפשוט היה נעים לשוחח איתם לשתף ולהשתתף בידע שנוצר.
הכנס עצמו היה מאורגן בצורה של לא כנס, כלומר סדנאות, סדנאות.
בכל סדנה ( מן הסדנאות שנכחתי בהן) היתה הקדמה של מנחה הסדנה, מיד לאחר מכן חלוקה לקבוצות משימה וחזרה לסיכום הרשמים.
מה שעשו מארגני הכנס היה בעצם הכנסת הפסקות הקפה פנימה.
הרי ידוע שבכל כנס מה שהכי חשוב זה הפגישות בחוץ על הקפה, ההיכרויות והחלפת המידע.
במהלך הסדנאות השונות התאפשר לי לשוחח עם רבים, שאולי אם היינו בחוץ בהפסקת קפה לא היתה לי האפשרות לקיים השיחות.
שמעתי מאנשים על ההתנסויות שלהם בתחום ניהול הידע, כמובן בהקשר לנושא שהועלה באותה סדנה.
היה שיתוף פעולה ופתיחות מצד הנוכחים, ויצאתי עם הרבה מאוד תובנות מן הלא כנס.
אז… לא אכביר במילים ובפוסטים הבאים אתאר בכל פוסט בנפרד מושב אחד מהסדנה.
מטרת ההפרדה היא לצורכי תיוג וכדי שלא יווצר פוסט ארוך מדי.
אז…. מקווה שתיהנו
רונית נחמיה
היכונו היכונו ל- א- כנס של פורום ניהול הידע בישראל
שלום לכולם,
ביום שני הקרוב יתקיים א-כנס של קהילת אנשי ניהולהידע בישראל.
הכנס יתקיים ברמת אפעל במרכז הכנסים ב- 22.2.10 בין השעות 8:15 עד 16:00.
תוכן הכנס עשיר ומגוון ומתייחס להיבטים שונים של ניהול ידע בארגונים הן הצד התיאורטי, הן הצד המעשי והן הרבה טיפםי בין אנשי הקהילה הענפה בארץ.
בתוכנית הכנס תמצאו אנשים מן השורה הראשונה בתחום זה.
התוכנית המעודכנת של ה לא-כנס הראשון לניהול ידע בישראל – http://bit.ly/7E1RG7 #KMISR10 #KM
אז…. רוצו להירשם.
נפגש שם!
רונית נחמיה
שבוע האינטרנט הבטוח
שלום לכולם,
היום החלטתי להתייחס לנושא חשוב מאוד, שבמשרד החינוך החליטו להקדיש לו שבוע, דבר טוב מאוד כשלעצמו,
אך צריך לחשוב על עבודה על כל הנושאים הללו במהלך כל השנה.
השנה ההתמקדות היא בנושא "חיים ברשת", התייחסות לרשתות החברתיות שהילדים שלנו ממש חיים בתוכם,
ולעיתים קרובות עושים דברים טובים, אך גם לא טובים.
יש כרישים רבים באינטרנט והרשתות החברתיות הן כר לפעילות שלהם.
עלינו לחנך את הילדים להשתמש בתבונה ברשתות הללו ובכלל באינטרנט.
אז כפי שסיפרתי יש צוות מופלא של אנשים שיושבים ימים כלילות ומכינים פעילויות, משחקים, מערכי שיעור ומצגות לצורך הפעלת התלמידים.
השנה שבוע זה מתאחד עם שבוע האלימות המינית, ומכאן שגף שפ"י ( שירת פסיכולוגי ייעוצי) חבר לגף יישומי מחשב בהוראה לצורך היצגים בנושא.
אני נחשפתי לחומרים הללו רק לפני כשבועיים בכנס של מפקחי גף יישומי מחשב. את הכנס הינחתה, וגם דמות מאוד פעילה בנושא, לימור הררי.
צוותים מכל מחוז יצרו פעילויות ויש גם תחרות של מיקרוסופט.
החומרים הם רבים ומגוונים לכולם יש ייצוג באתר משרד החינוך.
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Etika/2010/Rikuz.htm
כל מי שקורא החומר, אם אתם ממערכת החינוך, אנא עשו פעילות אחת או כמה בחלקת אלוהים הקטנה שלכם, כי הנושא בדמינו.
ומי שלא מתוך המערכת אנא הפנו את המידע לאנשים במערכת.
כל טוב ושבת שלום
רונית נחמיה
אז הפעם לא כנס, אלא יישום…
שלום לכולם,
לאחרונה כתבתי על כנסים מעניינים שהייתי בהם, אך בין כנס לכנס , אני גם עובדת "לפעמים".
אז היום אני רוצה להקדיש את המאמרון לנושא- מאגר הידע, ההולך ונבנה בראשל"צ
כפי שסיפרתי לכם, התחלנו בבניית המאגר בקמפוס הוירטולי של עובדי ההוראה הנמצא עם פלטפורמה של היילרן.
די מהר הגענו למסקנה שפלטפורמה זו אינה טובה לנו בשל סיבות רבות:
1. בעיה של סרבול בפתיחת קבצים שהועלו.
2. הקישורים אליהם נכנסים לא מפנים לכתובת האתר, אלא נשארים תחת הקמפוס, מכאן שאין אפשרות לשמור כתובות אתר במועדפים.
3. אם אני מסתכלת על קישורים מתוך מצגת, ורוצה לחזור שוב למצגת, אין באפשרותי לעשות זאת.
4. אין אפשרויות הטמעה של טכנולוגיות חדשות.
5. אין אפשרויות חיפוש בתוך הקובץ עצמו.
ועוד… ועוד… ועוד…
כפי שספירתי הכנתי רשימת השוואה של יתרונות חוסרונות המערכת הזו לעומת המודל וגוגלסייט.
הכף הכריעה לטובת מודל.
יצרתי קשר עם חברה בפ"ת ברשות עובד ניר לעזור לי בבניית הסביבה הראשונית וסיוע בהטמעת הסביבה.
ויצאנו לדרך…
שלשום כבר נפגשתי עם אחת המדריכות שלו, גב' רותי סלומון, עילוי בתחום המודל, לדעתי.
אחת שאוהבת את מה שהיא עושה ונהנית מזה.
היחתה לנו פגישה מענינת מאוד שבסופו הוחלט שמאגר המשאבים יבנה בשלב זה על טופס.
כל תחום דעת יקבל טופס ייחודי לו להעלאת קבצים ולהעלאת קישורים בהתאם לאיפיון המקצוע ותתי הנושאים בו.
חשבנו על מס' קריטריונים שלדעתנו חשוב שיהיו באפיון הפריט המועלה.
הנה הרשימה:
תחום דעת, תת תחום דעת, נושא, סוג הפריט, קהל היעד, שם היוצר, שם ביה"ס, ם המדריך שסייע ( במידה ויש) והחשוב מכל: הצעות לשילוב הפריט בשיעור.
אשמח לשמוע מה דעתכם.
האם הפריטים הללו נחוצים גם לתדעתכם או שמה יש משהו שלא חשבנו עליו?
עד כאן להפעם,
רונית נחמיה
כנסים, רבותי, כנסים- והפעם כנס רשתות חברתיתות במופ"ת
שלום רב,
לאחרונה אני נמצאת בהרבה מאוד כנסים, חלקם מעניינים וחלקם פחות.
הפעם אני רוצה לספר לכם את חוויותיו מכנס "רשתות חברתיתו ועולם החינוך" – הכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה
שנערך במופ"ת ב0 26.1.10.
ראשית הופיע בפנינו ד"ר עופר רימון ראש מינהל מדע וטכנולוגיה. הוא ציין את מישנתו במסגרת תפקידו החדש. (מכאן שלוחה
בירכתנו להצלחה בתפקיד). הוא התייחס למס' נקודות חשובות: התאמת תכנית הלימודים למאה ה- 21 ובכללה לתחום התקשוב ההולך ומתפתח.
הוא התייחס גם למערך ההדרכה ולאפשרויות הגלומות.
ד"ר רימון התייחס לשינוי התכנים לתכנים דיגיטלים ובניית תכנים חדשים, להעצמת הצוות החינוכי להובלת שינוי,
כלומר הכשרת המורים ( משהו שאני מתחברת אילו מאוד בתוקף תפקידי בשני מרכזי פסג"ה ובתפקיד הארצי שלי).
וחשוב מכל- התייחס לתשתיות ולתחזוקה- אבן הנגף כמעט בכל מוסד חינוכי בו אני מבקרת או עובדת.
תחזוקה- תחזוקה- תחזוקה.
אין טכנאים ברוב המקומות, דבר המערים קשיים על האנשים המעוניינים לשלב התקשוב במסגרת תהליכי ההוראה למידה שלהם.
המוטו שלו בסוף דבריו היה "לתת למורים את כל הכלים להצליח".
ההרצאה הראשונה היתה של ד"ר יובל דרור. נושאה היה "רשתות חברתיתו- בין אקטיביזם לשטותייזם".
ד"ר דרור התחיל בסרט מקסים על זוג העומד בפני הכומר להינשא ותוך כדי מהלך העברת השבועות מעדכן החתן את מעמדו בפייסבוק מרווק לנשוי,
רק לאחר מכן הוא מתפנה לנשק את הכלה.
הדור הצעיר שלנו חי ונושם את הרשתות החברתיתו ( לא כולם, אך יש רבים).
ד"ר דרור התייחס לטוויטר במרבית הרצאתו. טוויטר היא רשת חברתית בה ניתן לכתותב בכל מסר עד 140 תווים.
בתחילת דרכה הייתי אמור לכתוב מסרים על "מה אתה עושה כעת"
אבל אף אחד לא ממש ענה על שאלה זו.
בטוויטר ניתן לעקוב אחרי אנשים שאינננו מכירים ולא אישרו את חברתותינו ( בניגוד לפייסבוק).
באותה מידה ניתן לעקוב אחרינו ואחר דיוחינו. הודעת הטקסט, כפי שציינתי קודם, קצרה, ומועברת בבת אחת להרבה אנשים
שעוקבים אחרינו. אין הודעות פרטיות.
טוויטר התפרסם בעיקר בשל 4 אירועים: המהומות באיראן, הניסוי של אשטון קוצ'ר ומותו של מיקל ג'קסון.
כלי התקשורת המסורתיים לא היו ערוכים לדיווחים מהירים, וכאן נכנס הטוויטר והאנשים שדיווחו אונליין על הנושא.
הסיפור של אשטון קוצ'ר ממחיש את כוחה של מדיה חברתית זו. הו הצליח לגייס מיליון איש שיעקבו אחריו,
ובכך ניצח את רשת ה- CNN בכמות האנשים.
הוא הגיע למס' מסקנות ברורות:
1. יותר ויותר אנשים בכל העולם יודעים שדרך מהירה ביותר להתעדכן בנעשה בעולם היא דך הרשתות.
2. היחס בין מידע לרעש הוא בלתי נסבל.
3. טוויטר הוא סוג של שיחה חדשה, מסוג אחר- שיחה פומבית.
4. בבסיס שירותי המדיה החברתית עומדת המהירות. כולם מחוברים לכאן ועכשיו.
הוא ציין כמו כן את בעיית האמינות של המידע בטוויטר והראה סרטון מצחיק על ידיעה על מותו של אדם תוך כדי אישרור בטויוטר,
כאשר האדם עומד, חי וקיים מולו.
אחרי ד"ר יובל דרור עלה להרצות ד"ר אלון הסגל. הוא התייחס לסוגיה של מי אחראי על המידע- האם המורה המעביר המידע או התלמיד המקבל אותו?
בטוויטר- מי שמקבל הוא האחראי. כעת צריך להתייחס לשימושים של הטכנולוגיה ולשם כך צריך להשקיע בהטמעה.
פייסבוק יכולה לשמש רשת של קבוצת ילדים להכנת משימה קבוצית שמורה מבקשת. זו עמה – הרשת החברתית
ואפשר לתעל אותה למקומות לימודיים. זו מערכת ידע- התנסות מוצלחת, הוצאה לפועל, רב מימדיות, רלוונטי לאחרים, מיידי, עדכני, בהתאמה לסיטואציה.
עצמת הרשת החברתית היא התעודה של חכמת ההמונים ברשת.
מה גורם לנו להתחבר? זו התגבשות התודעה החברתית. כשאני צריך משהו, אני מתחיל לפזר ברשת שאני זקוק למשהו,
ואנשים מיד נרתמים לעזרה. ברגע שיש קשר בין צורך לפתרון- אנשים מתחברים.
ההרצאה הבאה היתה של מר טל גליל- הוא התייחס להגדרתו של ד"ר גילברג מ- 1995 למושג של התמכרות לאינטרנט – IAD.
הוא התחיל בבדיחה, אך כל העולם התייחס למאפייני ההתמכרות כאל משהו מאוד רציני.
מר גלילי ציין שבממוצע אנשים בודקים כל 5 דקות את המייל שלהם, ולוקח להם 64 שניות לחזור לריכוז, במה שעסקו קודם.
הוא הציע מס' הצעות:
* תקבעו שעות קבועות לבדיקת מיילים.
*תנתקו את ההתרעות על המיילים חדשים נכנסים.
*תשמרו על שעות שינה.
*תתרחקו לפחות שעה אחת מן המחשב לפני השינה.
כמו כן ציין מר גלילי מס' אתרים בהם ניתן לכוון את שעון הנוכחות שלנו במחשב ובאינטרנט,
כדי לעזור לנו להתנתק ממנו במרווחי זמן קבועים.
בנוסף התייחס מר גלילי לפרטיות או יותר נכון לאי הפרטיות ברשת.
אם זה מצד הממשלה הצוברת עלינו מידע רב, למשל הרישומון שכל אחד יכול להיכנס אליו, ולעיתים מידע זה יכול להגיע לידיים לא נכונות,
התאגידים, כמו גוגל למשל הצוברת עלינו מידע מאנשי הקשר שלנו, דרך האתרים בהם אנחנו גולשים והמקומות שאנחנו מחפשים בגוגל מפות ועוד עוד.
ההרצאה הבאה היתה של סוזן צעירי ואריאלה לנדברג על רשתות חינוכיות. רשת חינוכית היא רשת חברתית אך מתמקדת בלמידה.
בנינג כל אחד יכול לפתוח רשת חברתית ואילו בפייסבוק יכולים לפתוח רק קבוצות.
המרצות הציגו רשתות חינוכיות שהן שותפות להן, כמו רשת תלמידים למתמטיקה באיזור חיפה, בחוף הכרמל,
רשת נווה שאנן על הנצחת נופלים ורשת דרוםנט שפעלה בתקופת מבצע "עופרת יצוקה" ואת הרשת של רכזי התקשוב בארץ.
המרצה הבא היה פרו' שיזף רפאלי שהתייחס לאפסנאות של תכנים, לשיתוף בין מורים ולתכנים לימודיים שיש גישה לכל מי שרלוונטי לו.
הוא טוען שיש לאגם פרטים לקבוצות גדולות על פי תכנים.
בנוסף ציין פרו' רפאלי את הויקי ספר, שזו אפשרות של מורים לכתותב ספרים לימודיים ביחד- כתיבה המאפשרת
מעקב אחר שינויים, אפשרות חסימה של כתיבה, ומי שמרוויח בסופו של דבר הוא הלקוח.
הוא טוען שאף אחד לא יודע הכל, אבל כל אחד יודע משהו.
נושא נוסף שהועלה הוא רתימת המשחק המקוון לשירות ההוראה. הטמעת המשחקים בהוראה.
לטענתו במשחק מקוון לומדים החוקים תוך כדי משחק.
ההרצאה האחרונה היתה של פרו' רוני אבירם. לצערי לא יכולתי להישאר, כי צריך גם להתפרנס ונאלצתי ללכת לעבודה.
בסיכומו של דבר, היה יום מוצלח מאוד ונהניתי מכל הרצאה והרצאה.
כן ירבו כנסים כאלה.
זהו, מספיק להיום, עייפתי אתכם, אך לדעתי היה כדאי,
להתראות בדיווח הבא….
רונית נחמיה
וחשוב מכל- להקדיש זמן לכלום- לפעמים אנחנו שוכחים את זה.
כנס "קריאה בעידן דיגיטלי" בחסות מרכז צ'ייס
אתמול הייתי בערב עיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
רציתי לשתף אתכם במידע שספגתי במפגש זה.
הכנס התקיים בחסות שה"ם המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק והמרכז לחקר טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס
הכנס נפתח בהרצאה מעניינת של פרו' יורם עשת, שנושאה היה : "בחזרה לעתיד: מבט היסטורי על המחזוריות בהתפתחותה
של אוריינות הקריאה והכתיבה". בהרצאה דיבר פרו' עשת על כך שאוריינות הכתיבה עוברת ארבע מגמות התפתחות הפוכות:
מגמה ראשונה: בעבר התקיים כתב תמונות, התמונות ייצגו מילים בתקופת קדם הדפוס. לאחר מכן התפתחו האותיות המוכרות
לנו, וכעת חזרנו שוב לתמונות- האייקונים המוכרים לנו במחשב.
מגמה שנייה: בעידן קדם הדפוס הכתיבה הייתה במגילות נגללות. במבט אחד לא ניתן היה לראות את מלוא הטקסט,
היה צריך לגלול מטה. לאחר מכן הגיע הדף המוכר, בדף ניתן לראות את מלוא הטקסט. וכיום בעידן הדיגיטלי שוב צריך לגלול באתר כדי לראות את מלוא המידע.
מגמה שלישית: בעידן קדם דפוס לא ידעו ברוב המקרים מי כתב את הטקסט, לא היה קונצנזוס על זכויות יוצרים
ולא היה תשלום למחשב. הייתה אפשרות של שינוי טקסט מהעתקה להעתקה. בעידן הדפוס יש מחבר, התפתח מושג "זכויות יוצרים"
ומתקבל תשלום עבור תגמול. בעידן הדיגיטלי שוב לא תמיד ידוע מי כותב הטקסט, ניתן לשנות, עוד לא ברור למי זכויות היוצרים. אפשרויות הקוד הפתוח.
מגמה רביעית: בעידן טרום הדפוס אנשים רבים לא ידעו לקרוא, ולכן התקיימה בעיקר קריאה קולית. בעידן הדפוס התפתחה הקריאה הדמומה,
ובעידן הדיגיטלי אנחנו חוזרים לאתרים בהם יש הקראה בקול.
ההרצאה הבאה הייתה של ד"ר רקפת אקרמן, שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס:
ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". ד"ר אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך,
שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם היתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.
המרצה הבא היה אבי ורשבסקי והוא דיבר על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס
לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי.
כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד.
העולם החדש מערב מיקסים,ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.
כיום יש ויתור על לינאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.
מסקנתו מכל הנ"ל היא שאם תוכן לא ידע להתאים עצמו לאוריינות החדשה, במובנים מסויימים הוא יכחד.
הרצאה נוספת הייתה של פרופ' יואב יאיר שדיבר על "האמנם נהפוך מ"עם הספר" ל"עם הספר הדיגיטלי"? הראה בין היתר את הספר הדיגיטלי,
ודיבר על כך שהכתיבה בו היא בדיו מיוחדת, שלא מעייפת את העין. כמו כן סיפר על כך שרבים האנשים שאוהבים שספר יהיה בידם,
בחזקתם. בספר הדיגיטלי יש מקום למס' ספרים. היתרון הוא שהוא לא טופס מקום, ניתן להכניסו לכיס, ותמיד ניתן לקרוא ספר ואח"כ למחוק.
אנחנו עוד בדור בו חבל לנו לזרוק ספרים, מתעורר בנו רגש מסויים כשרואים ספר שמישהו קורע אותו. אך הדור של הילדים שלנו אולי לא יחוש כך.
ההרצאה האחרונה הייתה של מר דב אלפון, "הספר מול האינטרנט: מי ימות קודם?" שדיבר בכלליות על המהפכה אותה עובר העידן הדיגיטלי ואת המשמעותיות על הספר המודפס.
את יום העיון ניתן היה לראות בשידור ישיר ובטוחני שבימים הקרובים גם יעלה שידור מוקלט של ההרצאות.
סביר להניח בקישור כאן.
עד כאן להיום, אשמח לשמוע גם התרשמויות שלכם מן הכנס.
להתראות בינתיים
רונית
מאגר ידע- היכן?
שלום לכלום, הרבה זמן לא כתבתי, שוב כמו תמיד, הסיפור הישן, אין זמן
או יותר נכון אין פנאי, כי זמן תמיד יש, רק צריך למלא אותו.
אז, על מה רציתי לכתוב היום?
כן, על מאגר הידע ההולך ונבנה תחת מרכז פסג"ה ראשון לציון בתוך הקמפוס הוירטואלי של עובדי הוראה.
זוהי סביבה של היילרן, הניתנת לנו מרכזי הפסג"ה, חינם, יש לה יתרונות ויש לה חסרונות.
לאחרונה, עולות שאלות ובעיות עם סביבת הקמפוס וחשבנו על אפשרות להמירה במודל או בגוגלסייט.
הכנתי טבלה של יתרונות וחסרונות של כל סביבה.
ומה לעשות, הרבה יתרונות למודל, והוא בעצם די "עוקף את כולם בסיבוב" .
אשמח לשמוע תגובות על מאמרון זה למי שיש התנסות באחת הסביבות או יותר ולציין קשיים והצלחות שהיו לו בסביבה.
חשוב לי לציין שהסביבה אמורה לשמש מאגר של קישורים וקבצים של מערכי שיעור משולבי מחשב וברקו.
אז… למה אתם מחכים, גשו לכתוב לי תגובות.
רונית
ניהול ידע- דרך וגם ערך 