החינוך לניהול ידע- לומדים ברגליים/ ד"ר מילי פרי

פברואר 23, 2010 at 6:32 am תגובה אחת

הסדנה השניה בה נכחתי באותו אל כנס היתה הסדנה הרשומה בכותרת.

כל משתתף שנכנס לסדנה קיבל שפדל ( אתם יודעים, המקל של הרופאים) צבוע בצבע כלשהו ( היו מס' צבעים) וכתוב עליו: KM;PM עם אפשרות של תליה על הבגד.

מילי פתחה את המפגש בציון שאנחנו נלמד הנושא "דרך הרגלים", זו דרך טובה ללמוד דברים, דרך פתרון בעיות יומיומיות.

מטרת הסדנה היתה איך לחנך לניהול ידע ולישם ניהול ידע במסגרות שונות, לקהלי יעד שונים.

בעלי השפדל הכחול קיבלו טופס למלא, הם נקראו משמרי הידע.

מילי ציטטה את ההגדרה של אגף תוכניות לימודים לניהול ידע ( חוברת סטנדרטים במידענות).

אמירה ראשונה שהוצגה היא: "מהות ניהול הידע טכנית וטכנולוגית, ולכן רק פעילות שתתעסק בתהליכי תקשוב".

התפתח ויכוח סביב אמירה זו.

מדברי הנוכחים:

ניהול ידע מודרני צריך תשתית, מידע זמין באמצעות מערכות תקשוביות, לא לערבב פלטפורמה עם ידע, כמו שלא מערבבים כביש עם לאן נוסעים.

טעות רווחת שניהול ידע חייב להיות תחת טכנולוגיה. ניהול ידע הוא רק מאנשים שחיים את הארגון, מכירים אותו.

אנשי מחשוב רק נותנים את התשתית.

טכנולוגיה היא תנאי הכרחי, אך לא בסיס תשתית עיקרי.

ניהול ידע- מה אנחנו מנהלים בעצם- מה שיש בראש או מה שמוחצן?

למשל במפגש הקפה בחוץ יש הרבה ניהול ידע, אך אין טכנולוגיה, שיתוף בידע ללא פלטפורמה מחשבית.

ידע הוא אינטראקציה אנושית, ניהול הוא טכנולוגי, לכן ארגון צריך לתת דגש על תשתית טכנולוגית לצורך ניהול יעיל, טוב, מועיל, סט כלים טכנולוגים מנוהלים.

האמירה השניה : "ניהול ידע הוא תהליך ערכי, תרבותי וחברתי ואי אפשר להובילו או שהוא קיים או שהוא לא קיים, אי אפשר להולידו".

מתגובות המשתתפים:

תרבות ארגונית פתוחה, הרבה תורה שבע"פ באחת מחברות ההיטייק הותיקות הוחלט על ידי ההנהלה על שינוי גישה. תהליך מודע- מגייסים כעת אנשים שייסייעו בניהול ידע חכם.

אפשר להניע תהליך, צריך אנשים שיהיו מספיק "משוגעים" לדחוף את זה בארגונים בהם לא קיים שום ניהול ידע.

משאב ידע חשוב לארגון, בעיקר במקומות בהם משאב הידע משמעותי לקיום הארגון. ספינה גדולה שצריך להניע אותה, אך זהו תהליך ארוך ומייגע לנסות לשנות את כיוון תנועתה, לוקח זמן. הנהלה צריכה להחליט על תהליך כזה.

החלטות מתועדות בתהליך, כגיבוי.

האם התהליך מתחיל מלמעלה למטה, למטה למעלה או מקביל?

תועלת ארגונית- הארגון מרוויח, האם העובד משתף בידע? האדם נחשף לידע שלא היה קודם, מרוויח מכך שמשתף ידע, אך במקביל נחשף לידע חדש.

יש ארגונים בהם יש קצת ניהול ידע, אך אם אין גיבוןי של הנהלה לא יתקיים התהליך.

קשה לעשות שינוי. ניהול ידע תמיד היה אך ללא טכנולוגיה, כי עובדה שחברות התפתחו.

נכנסים אנשים חדשים לארגון, ועוזבים אחרים= הידע הולך איתם.

הגורם החשוב ביותר הוא האנשים. שם הידע מצוי.

האם ניהול ידע נשאר במובלעות או באופן מערכתי?

אם לאנשים אין הכרח כזה, יכול להיות שזה לא יקרה.

לדבר פחות על חינוך, על תרבות  ויותר על פרקטיקה.

אפשרויות למשל של מדידה- מי האנשים שמכניסים הכי הרבה חומר, מי משתתף הרבה בפורטל, לפתח "מערכת" מוניטין.

כלים פרקטיים להנעת התהליך, התרבות תתהווה בהמשך.

אמרה שלישית: "יש להתחיל בחינוך להכשרה בניהול ידע חברתי, תרבותי כבר מהגן- מגיל צעיר."

על כך אמרו הנוכחים:

חינוך מתחיל מהבית מגיל צעיר.

האדם הוא חיה חברתית, רוב האנשים תקשורתיים, השאלה היא למי מספר, מה מספר ואיך מספר. רק צריך לתת אפשרות לדבר.

ידע זורם בזמן הנכון כדי לקדם מטרות ארגון. האם ניתן להקל על תהליך כזה כבר מגיל צעיר?

מימנויות של ביטוי אישי, כתיבת חיבורים, סיפורים.

מצד שני- למה לחנך? אפשר לראות תהליכי שיתוף בידע באינטרנט המתבצעים לבד.

עד כאן החלק הראשון של הסדנה. בהמשך התחלקנו על פי צבעי השפדלים ( המקלות שקיבלנו בתחילת המפגש).

כל קבוצה נתבקשה לחשוב על כלים, תהליכים לניהול ידע בגיל הספציפי שנקבע.

מי ( אוכ' היעד), מה ( מטרות…), למה ( רציונל), איך ( תהליכים, כלים, דרכי חינוך, דרכי יישום), כמה ( הערכה, התאמה, מדידה, בחינה מחדש).

קבוצה ראשונה התייחסה לגיל הגן:

רצוי לחשוף אותם לסביבות טכנולוגיות מותאמות לגילאיהם ולתחומי הדעת הנלמדים.

להרחיב יכולת שלהם לחשוף ידע במגוון דרכים: ציור, ריקוד, לאו דווקא כתיבה. אפשר לבצע תהליך של סיפור סיפורים בע"פ ומה כל האחרים למדו מן הסיפור.

להנחיל ערכים של שיתוף.

התנסות מעשית של העברת ידע בעזרת תחושות, רגשות.

כל זה צריך להלימד תוך כדי, לא צריך לחנך לניהול ידע אלא לערכים בתחום.

קבוצה שניה התייחסה לתיכונסטים:

חשוב ללמד אותם שימוש מושכל במקורות מידע- תמצות, טפל ועיקר בשל בעיית הצפת המידע, לא תמיד הוא איכותי.

לחזק שיתופיות, מיומנויות של חקר, שלבי עבודה, לתת כבוד לדעת מיעוט.

קבוצה שלישית- אוניברסיטה:

חשובה תשתית שמתעדת, מקום לשיח. הסטודנטים מנהלים הידע ביניהם- העברת סיכומי מפגשים, דיונים על נושאי הלימוד, אך המרצי ם לא שם.

חסר שיח מרצה תלמידים לאחר המפגש.

צריך לדעת איך לעשות זאת ולבחור פלטפורמה מתאימה.

מרצים לא מקבלים הכשרה לזה, חשוב להתמקד בהם.

הועלתה הדוגשמה של ד"ר אשר עידן הנותן ציונים לפי רמת שיתוף הידע בין הסטודנטים.

קבוצה אחרונה התייחסה לארגונים:

אוכלוסיה מגוונת, רב גילית, צריך לגרות אנשים לשתף בידע.

איך?  בעזרת תהליכים מחייבים , יצירת תועלות אישיות, סיוע להצלחת עבודת צוות ע"י שיתוף.

לסיכום:

מילי הסבירה את מהות השפדל, יש לו שלוש מטרות:

1. KM;PM   כמו רשת החנויות, צריך לעבוד על ניהול ידע כל הזמן 24/7  כבר בגיל צעיר ולהגיע לארגונים מוכנים.

2. מקל עלי – דו משמעות- מקל- השפדל ומקל עלי- להקל על חייהם של צרכי המערכת, העובדים, המחלקה הארגון.

3.  שיווק- לשים את המקל על החולצה ולשווק הרעיון כל הזמן בדרכים יצרתייות.

תמה ונשלמה עוד סדנה, בה נהניתי מאוד.

להשתמע,

רונית

Entry filed under: כללי. Tags: , , , .

סדנת בישול ידע/ מוריה לוי סדנת ערי ידע/ ערים יצירתיות/ ד"ר רון דביר ואודי שמעוני

תגובה אחת Add your own

  • 1. בן  |  מאי 31, 2010 ב- 4:05 pm

    במסגרת לימודי ניהול מידע וידע אני גם השתתפתי בסדנה, היה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי.

    להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

Trackback this post  |  Subscribe to the comments via RSS Feed


פוסטים אחרונים

פברואר 2010
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28  

%d בלוגרים אהבו את זה: