מעבירים מקל- המשכיות הידע בארגון/ תומר קידר

זו הסדנה הרביעית שאני משתתפת בה היום, בדרך כלל בכנסים רגילים הראש כבר מתפוצץ ויוצאים לשתות קפה להתרווח בשמש,

אך כאן פשוט רוצה לשמוע עוד ועוד ולהשמיע במידת הצורך.

אז הסדנה הזו עסקה בפורשים.

אחד הנושאים המרכזיים היא כיצד נערכים כאשר מתקיימת פרישה מסיבית של עובדים?

בקמ"ג הוקמה יחידה לשם פתרון הבעיה לפני כשנה וחצי.

היחידה הוקמה בשל שני תהליכים מקבילים בכל רחבי העולם:

דור הביבי בום והפרישה שלו ורנסנסס גרעיני.

דור הבייבי בום נוצר בעקבות חזרת חיילים לארה"ב, אך גם בעולם כולו הביתה. יש עליה משמעותית במס' התינוקות כתשעה חודשים לאחר מכן.

הדור הזה הוא שבנה את האימפריה התעשיתית בשנות ה-70 וכעת אנו נמצאים בשלב בו אוכ' זו פורשת. פורשת אוכלוסיה רבה בעלי ידע רב.

זו גם אחת הסיבות להתעוררות ניהול הידע בעולם.

הרנסנס הגרעיני- במשך שנים ניבנו כורים גרעינים בכל רחבי העולם. בשנות ה- 80 קרו שני אסונות של פיצוצי כורים גרעינים והוחלט להפסיק לתקצב בנייה של כורים אלו ולחשוב על אנרגיות חלופיות.

בימים אלו הבינו שצריך בכל זאת לטפח אנרגיות אלו. התחילה דרישה של עובדים מיומנים הן באופן יישומי והן מהאקדמיה לבניית כורים גרעיניים בעיקר במזרח הרחוק, אפריקה ודרום אמריקה. הבעיה היא שאין כיום שתית ידע בתחום זה. בשנות ה- 80 היתה פריחה בתחום, אך כעת אין מי שיעביר את הידע- המקל נפל ( למי שלא הבין- אנלוגיה למקל במרוץ שליחים)- אין מי שיעביר הידע.

אז מה עושים בישראל צורך שימור הידע הזה?

שלוש שאלות חשובות ארגון צריך לענות עליהן:

1. איך יודעים לזהות בארגון מי הם בעלי הידע הקריטי?

2. איך לשמר הידע שמחזיק הארגון שלי?

איך אני לא מגיע למצב של אובדן ידע?

יש לחשוב גם על ידע גלוי, על ידע סמוי, מובנה, מופשט ועוד.

אותם אנשים בעלי הידע הקריטי יהיו בוועדות היגוי שמדברים על חזון ומטרות החברה.

איך מאתרים ידע קריטי?

תהליך ניהול סיכונים קלאסי בעל שני צירים- ציר אחד הוא- כמה אופק עד העובד פורש, הציר השני מה רמת הקריטיות של הידע שהוא מחזיק ( תהליך עסקי ליבתי משתבש באופן משמעותי אם הו א פורש ללא העברת הידע)?

בצבא למשל חשבו על מס' 2- להרבה תפקידים מורכבים יש מספרי 2, אנשים הנמצאים בדור שאחרי המוביל, נמצאים איתו לאורך כל הדרך ולומדים מן המוביל.

בתרבות הצבאית יש תהליך של סימון מס' 2 על ידי המובילים ותהליך גידולם, כדי שכאשר יפרשו יהיה למי להעביר השרביט.

התחלקנו לקבוצות לצורך חשיבה משותפת כיצד ניתן לשמר ידע של פורשים בעיקר אצלנו בישראל .

 להלן מס' הצעות שהוצעו:

מיסוד תהליך חפיפה, חניכה. הגדרת תהליך  פורמלי של תובנות, לקחים של פורש

למידה מהצלחות יוצר תהליך נדיבות ומשנה תרבות ארגונית.

אחד המשתתפים סיפר שרצה לחלוק המידע לפני שפרש, אך אף אחד לא היה מעוניין בו.

חשוב ליצור תהליכים שבונים מסלול פרישה שבו מגדירים מה תחומי ליבה בהם עסק הפורש ואז לבקש ממנו לתעד תובנות ולקחים מרכזיים- חוזקות וחולשות.אם בארגון יש תשתית של שיתוף פעולה, קיום התהליך יותק קל.

חשוב להתמקד לא בהסברים אלא בתהלכי פעולה, איך לעשות.

חשוב שתתקיים המשכיות קשר גם לאחר הפרישה.

אחד המשתתפים סיפר על כך שאחת למס' שבועות מתכנסים אנשי צבא שפרשו לשיחות על עניינים מקצועיים.

חשוב להשאיר לאדם הפורש עמדה, חדרון כדי שיוכל להגיע אליו מדי פעם,שירגיש רצוי (קצת כמו מילואים).

לתת לפורשים אפשרויות להרצות בכנסים גם לאחר פרישה.

תצפיות, ליווי בחניכה, מעקב אחר אדם המבצע עבודתו, חפיפה.

למפות תהליכים קריטיים בארגון ולראות מי האחראיים עליהם ומה מועד פרישתם הצפוי.

יצירת מוטיבציה אצל הפורש להעביר הידע ע"י העצמתו כמומחה, "גורו", כמביא תועלת לארגון.

הכנסת ידע למערכות תפעוליות.

מיומנויות של תשאול (למשל סדנת כתיבה על הצלחות בארגון)

ללמד את מס' 2 לשאול את מס 1 .

תשאול ע"י אגף משאבי אנוש לצורך זיהוי ידע קריטי.

חכמת המעשה: לספר על הצלחות לאורך כל הדרך.

תהליך מתודי- מיפוי ידע, בניית מעגל ידע, תחזוקה והטמעה.

שימוש בתבניות מוכנות: בעיה, רקע, פתרון, רציונל. הבנית ידע סמוי בעזרת תבניות.

הכרה והוקרה של פורשים.

הכנת מאגר שאלות ותשובות.

בלוג מקצועי של מומחה ידע- כתיבה חופשית מקלה על האנשים, לא לכלום נוח לכתוב בתבנית. מקום להתבטא בתחום המקצועי. כתיבה לא פורמלית.

בזה הסתיימה הסדנה. יש מקומות בהם חזרתי קצת על עצמי, תסלחו לי , היו כל כך הרבה תובנות מעניינות שרשמתי את כולם, גם אם חלקם חזרו על דברי אחרים.

אז זהו לבינתיים.

רונית נחמיה

סדנת ערי ידע/ ערים יצירתיות/ ד"ר רון דביר ואודי שמעוני

זו הסדנה השלישית של הלא כנס ברמת אפעל ב- 22.2.10.

רון פתח בדבריו על ערים יצרתיות, ערים חכמות ונתן דוגמאות לערים כאה בעולם, למשל שנז'ן בסין- הם אלפוים בשכפול ובהעתקה.

באסיה 29% מן הארגונים רואים בחדשנות כערך עליון, בעולם המערבי האחוזים נמוכים בהרבה.

הגדרות לעיר ידע:

עיר ידע היא מקום בו ידע זורם ממקום שנוצר למקום שהוא נדרש

עיר ידע= עיר משוחחת

עיר ידע היא רשת

עיר שמתוכננת כדי לתמוך בטיפוח הידע- מנגנון, מרחב פיסי, כלים שונים.

עיר שיש בה מנועי חידוש, שהופכים רעיונות למיזמים.

תהליך כזה יכול לקרות במקומות הכי שמרניים.

המרחב הכלכלי יכול להפוך לבורסה בה סוחרים ברעיונות, במיזמים.

מימד חינוכי: מקום שניתן ליצר רעיונות אפילו ל ידי ילדים.

כיצד בתי הספר הופכים למנועי חדשנות?

מרכזי עתיד- תהליך מובנה, אנשים מתכנסים לשיחה על בעיות בעיר, מפתחים חזון, חושבים על פתרון ומייצרים אב טיפוס.

המרחב המנהיגותי- אזרחי- העירייה יכולה להיות מקום בו יש דיונים במועצה ופיתוח רעיונות.

מרחב פיזי- הייד פארק בכיכר, הרחוב יכול לשמש גם לשיתוף ידע.

מגדל תצפית- תושבים מסתכלים מסביב

בתי קפה- מקום להיווצרות ידע

אפילו בבית- איך יוצרים ידע?

טכנולוגיה: עוןלם וירטואלי, הרבה ערים מחפשות מה לעשות במרחב הוירטואלי.

מטרה- סיעור מוחות.

כלים בהם אזרחים יוכלו להביע דיעה.

עד כאן ההקדמה.

כל המשתתפים חולקו לקבוצות סביב מחשבים ניידים.

נכנסו לאתר שנקרא – iccafe.se

זהו כלי שמשמש ארגונים לשיחות בין מאות אנשים.

שם חיכתה לנו פגישה שהוכנה מראש על ידי מנחי הסדנה.

הוצגו בפנינו מס' שאלות- בחלקן היינו צריכים להביע דיעה והחלקן לדרג תוצאות שהוצגו לפני כן בהעלאת הרעיונות.

אז… איך הופכים עיר לעיר ידע?

איך להפוך עיר לחדשנית בעזרת התושבים, העסקים?

ניתן לראות התוצאות גם בצורה של הצלבת שאלה של העלאת רעיונות ודירוג ביצועים ברמת כדאיות ויישומיות.

זהו להפעם,

נשתמע בפוסט הבא.

רונית נחמיה

החינוך לניהול ידע- לומדים ברגליים/ ד"ר מילי פרי

הסדנה השניה בה נכחתי באותו אל כנס היתה הסדנה הרשומה בכותרת.

כל משתתף שנכנס לסדנה קיבל שפדל ( אתם יודעים, המקל של הרופאים) צבוע בצבע כלשהו ( היו מס' צבעים) וכתוב עליו: KM;PM עם אפשרות של תליה על הבגד.

מילי פתחה את המפגש בציון שאנחנו נלמד הנושא "דרך הרגלים", זו דרך טובה ללמוד דברים, דרך פתרון בעיות יומיומיות.

מטרת הסדנה היתה איך לחנך לניהול ידע ולישם ניהול ידע במסגרות שונות, לקהלי יעד שונים.

בעלי השפדל הכחול קיבלו טופס למלא, הם נקראו משמרי הידע.

מילי ציטטה את ההגדרה של אגף תוכניות לימודים לניהול ידע ( חוברת סטנדרטים במידענות).

אמירה ראשונה שהוצגה היא: "מהות ניהול הידע טכנית וטכנולוגית, ולכן רק פעילות שתתעסק בתהליכי תקשוב".

התפתח ויכוח סביב אמירה זו.

מדברי הנוכחים:

ניהול ידע מודרני צריך תשתית, מידע זמין באמצעות מערכות תקשוביות, לא לערבב פלטפורמה עם ידע, כמו שלא מערבבים כביש עם לאן נוסעים.

טעות רווחת שניהול ידע חייב להיות תחת טכנולוגיה. ניהול ידע הוא רק מאנשים שחיים את הארגון, מכירים אותו.

אנשי מחשוב רק נותנים את התשתית.

טכנולוגיה היא תנאי הכרחי, אך לא בסיס תשתית עיקרי.

ניהול ידע- מה אנחנו מנהלים בעצם- מה שיש בראש או מה שמוחצן?

למשל במפגש הקפה בחוץ יש הרבה ניהול ידע, אך אין טכנולוגיה, שיתוף בידע ללא פלטפורמה מחשבית.

ידע הוא אינטראקציה אנושית, ניהול הוא טכנולוגי, לכן ארגון צריך לתת דגש על תשתית טכנולוגית לצורך ניהול יעיל, טוב, מועיל, סט כלים טכנולוגים מנוהלים.

האמירה השניה : "ניהול ידע הוא תהליך ערכי, תרבותי וחברתי ואי אפשר להובילו או שהוא קיים או שהוא לא קיים, אי אפשר להולידו".

מתגובות המשתתפים:

תרבות ארגונית פתוחה, הרבה תורה שבע"פ באחת מחברות ההיטייק הותיקות הוחלט על ידי ההנהלה על שינוי גישה. תהליך מודע- מגייסים כעת אנשים שייסייעו בניהול ידע חכם.

אפשר להניע תהליך, צריך אנשים שיהיו מספיק "משוגעים" לדחוף את זה בארגונים בהם לא קיים שום ניהול ידע.

משאב ידע חשוב לארגון, בעיקר במקומות בהם משאב הידע משמעותי לקיום הארגון. ספינה גדולה שצריך להניע אותה, אך זהו תהליך ארוך ומייגע לנסות לשנות את כיוון תנועתה, לוקח זמן. הנהלה צריכה להחליט על תהליך כזה.

החלטות מתועדות בתהליך, כגיבוי.

האם התהליך מתחיל מלמעלה למטה, למטה למעלה או מקביל?

תועלת ארגונית- הארגון מרוויח, האם העובד משתף בידע? האדם נחשף לידע שלא היה קודם, מרוויח מכך שמשתף ידע, אך במקביל נחשף לידע חדש.

יש ארגונים בהם יש קצת ניהול ידע, אך אם אין גיבוןי של הנהלה לא יתקיים התהליך.

קשה לעשות שינוי. ניהול ידע תמיד היה אך ללא טכנולוגיה, כי עובדה שחברות התפתחו.

נכנסים אנשים חדשים לארגון, ועוזבים אחרים= הידע הולך איתם.

הגורם החשוב ביותר הוא האנשים. שם הידע מצוי.

האם ניהול ידע נשאר במובלעות או באופן מערכתי?

אם לאנשים אין הכרח כזה, יכול להיות שזה לא יקרה.

לדבר פחות על חינוך, על תרבות  ויותר על פרקטיקה.

אפשרויות למשל של מדידה- מי האנשים שמכניסים הכי הרבה חומר, מי משתתף הרבה בפורטל, לפתח "מערכת" מוניטין.

כלים פרקטיים להנעת התהליך, התרבות תתהווה בהמשך.

אמרה שלישית: "יש להתחיל בחינוך להכשרה בניהול ידע חברתי, תרבותי כבר מהגן- מגיל צעיר."

על כך אמרו הנוכחים:

חינוך מתחיל מהבית מגיל צעיר.

האדם הוא חיה חברתית, רוב האנשים תקשורתיים, השאלה היא למי מספר, מה מספר ואיך מספר. רק צריך לתת אפשרות לדבר.

ידע זורם בזמן הנכון כדי לקדם מטרות ארגון. האם ניתן להקל על תהליך כזה כבר מגיל צעיר?

מימנויות של ביטוי אישי, כתיבת חיבורים, סיפורים.

מצד שני- למה לחנך? אפשר לראות תהליכי שיתוף בידע באינטרנט המתבצעים לבד.

עד כאן החלק הראשון של הסדנה. בהמשך התחלקנו על פי צבעי השפדלים ( המקלות שקיבלנו בתחילת המפגש).

כל קבוצה נתבקשה לחשוב על כלים, תהליכים לניהול ידע בגיל הספציפי שנקבע.

מי ( אוכ' היעד), מה ( מטרות…), למה ( רציונל), איך ( תהליכים, כלים, דרכי חינוך, דרכי יישום), כמה ( הערכה, התאמה, מדידה, בחינה מחדש).

קבוצה ראשונה התייחסה לגיל הגן:

רצוי לחשוף אותם לסביבות טכנולוגיות מותאמות לגילאיהם ולתחומי הדעת הנלמדים.

להרחיב יכולת שלהם לחשוף ידע במגוון דרכים: ציור, ריקוד, לאו דווקא כתיבה. אפשר לבצע תהליך של סיפור סיפורים בע"פ ומה כל האחרים למדו מן הסיפור.

להנחיל ערכים של שיתוף.

התנסות מעשית של העברת ידע בעזרת תחושות, רגשות.

כל זה צריך להלימד תוך כדי, לא צריך לחנך לניהול ידע אלא לערכים בתחום.

קבוצה שניה התייחסה לתיכונסטים:

חשוב ללמד אותם שימוש מושכל במקורות מידע- תמצות, טפל ועיקר בשל בעיית הצפת המידע, לא תמיד הוא איכותי.

לחזק שיתופיות, מיומנויות של חקר, שלבי עבודה, לתת כבוד לדעת מיעוט.

קבוצה שלישית- אוניברסיטה:

חשובה תשתית שמתעדת, מקום לשיח. הסטודנטים מנהלים הידע ביניהם- העברת סיכומי מפגשים, דיונים על נושאי הלימוד, אך המרצי ם לא שם.

חסר שיח מרצה תלמידים לאחר המפגש.

צריך לדעת איך לעשות זאת ולבחור פלטפורמה מתאימה.

מרצים לא מקבלים הכשרה לזה, חשוב להתמקד בהם.

הועלתה הדוגשמה של ד"ר אשר עידן הנותן ציונים לפי רמת שיתוף הידע בין הסטודנטים.

קבוצה אחרונה התייחסה לארגונים:

אוכלוסיה מגוונת, רב גילית, צריך לגרות אנשים לשתף בידע.

איך?  בעזרת תהליכים מחייבים , יצירת תועלות אישיות, סיוע להצלחת עבודת צוות ע"י שיתוף.

לסיכום:

מילי הסבירה את מהות השפדל, יש לו שלוש מטרות:

1. KM;PM   כמו רשת החנויות, צריך לעבוד על ניהול ידע כל הזמן 24/7  כבר בגיל צעיר ולהגיע לארגונים מוכנים.

2. מקל עלי – דו משמעות- מקל- השפדל ומקל עלי- להקל על חייהם של צרכי המערכת, העובדים, המחלקה הארגון.

3.  שיווק- לשים את המקל על החולצה ולשווק הרעיון כל הזמן בדרכים יצרתייות.

תמה ונשלמה עוד סדנה, בה נהניתי מאוד.

להשתמע,

רונית

סדנת בישול ידע/ מוריה לוי

שוב שלום לכולם,

תודו שהשם הזה מזמין- סדנת בישול של ניהול ידע. החלטתי לבחור בסדנה זו למרות שכבר שמעתי את מוריה לוי לא פעם ולא פעמים, עדיין תמיד היא מחדשת לי.

בפינת החדר היו ארגזים בהם היו: פיתות, גבינה צהובה, בצק עלים, ירקות שונים, פירות, תבלינים, כלים חד פעמיים כולל מגשים, תפו"א, ביצים קשות, וכן תנור, מיקרו וטוסטר.

מוריה חילקה את האנשים ( כ- 40 במספר) ל-4 קבוצות הטרוגניות,. כל קבוצה נתבקשה להכין ארוחה מן המצרכים תוך חשיבה על ניהול ידע ולקשרו לנושא.

כלומר תוך כדי הבישול לתעד תהליכי ניהול ידע.

מרבית הקבוצות הכינו תפריט די סטנדרטי של סלט ירקות, סלט פירות וטוסטים, אך עם שינויים רבים במתכונים.

ראשית פעילות זו היתה חוויה משל עצמה. משהו שונה. מי שמע על בישול בעת כנס מכובד כמו זה. שבירת שגרה.

אז… הנה שמעתם.

ולהלן התובנות של המשתתפים:

אימון בין אנשים- שיתוף פעעולה לא פורמלי.

הסלט למשל הוא כל סוגי המידע הקיימים מתערבבים יחד.

היה שילוב של חדשנות ויצירתיות- קרואסונים מוכנים מבחוץ עם פירות חיים בפנים, לעטוף ידע באריזה אחרת.

פיצה היא בעצם שכבות של ידע, מידע, חכמה, תובנה

הזבל הוא מידע לא רלוונטי, לא מעודכן.

היה דגש על הנגשת המידע על פי צרכי הלקוח- היו ירקות חיים וירקות מבושלים, ירקות חתוכים לסלט וירקות פרוסים לחתיכות גדולות.

פחמימות עם ירקות: שילוב של גורמים שונים ליצירת ידע חדש.

שימוש חוזר במידע- תבניות מתכת

מטמורפוזה של תכנים- תבניות חד פעמיות שימשו כקרש חיתוך וכתבנית לאחסון.

חברי הקבוצה נתקלו בקשיים של משאבים- התנור לא היה מספיק חם, האוכל לא הוכן לחלוטין.

קבוצה אחרת התייחסה לצורך ההגשה- הכל חתוך- לא להקשות על הלקוח, לאפשר לו קלות שימוש.

סלט פירות הוגש בכוסות חד פעמיים עם נענע שנקטפה בחוץ- שימוש במקורות חיצוניים.

קבוצה נוספת התייחסה לאפיונים: הם התחילו העבודה בחשיבה ובאפיון מקדים: המוצרים הקיימים וכיצד לבצע המשימה.

התובנה אליה הם הגיעו היתה שאנשים המשתמשים בניהול ידע רוצים עוד- עם האוכל בא התיאבון.

אנשים יודעים מה הם רוצים, מה טוב ומה לא טוב ומה עוד הם רוצים.

דובר על כך שאפיוני יתר לא תמיד מעשיים.

 כמו כן עלתה הנקודה שקל ללכת לפתרונות הרגילים, הפשוטים בעיקר בשל הגבלת זמן- התפריט, כפי שציינתי בהתחלה, היה קצת שיגרתי.

כולם התחילו בדברים בסיסיים, אך שדרגו תוך כדי. משהו גנרי ואח"כ בניה על פי דרישה.

לכל פיצה היתה תוספת אחרת- שוב על פי צורכי הלקוח.

הקבוצה האחרונה התייחסה לביצוע טוב של פרוייקט המתבטא באיסוף נכון של כלים ( במקרה זה סכינים), משאבים מוגבלים (תנור אחד),

היה שיתוף בידע- איך חותכים הירקות, סלט יפה וצבעוני- כמה שיותר מרכיבים.

לסיכום אמרה מוריה מס' דברים: היא התייחסה להבדל בין מידע, ידע ונתונים.

לארבעה מרכיבים חשובים בניהול ידע:

שימור- הביאו מתכונים מ…..

שיתוף- ערבבו מתכונים וידע.

הנגשה: התאמה לקהל היעד, אסטטיקה, ידע איכותי חייב להיות מוגש בצורה יפה, עיבוד חומר, עלות תועלת ועוד.

פיתוח ידע- פיתוח ויצירתיות, באילו תנאים נוצרת חדשנות, עד מה יש לארגונים התנגדות לחדשנות, חדשנות מביאה חדשנות,

אם לעיתים הרעיון לא ישים, יכול להיות שהוא יוליד רעיונות שכן יהיו ישימים, ואם נפסול ישר רעיון, אחרים ימנעו מהעלאת רעיונות אחרים מפחד של כישלון.

עוד ציינה מוריה את 4 החלונות של ג'וארי על יודע שיודע…..

פעם עבדנו במושגים סדורים, מתכונים ברורים.

תהליכי העבודה שעושה עובד ידע בארגון הם פרי ארגז הכלים שלו. הוא לוקח את הארגז הזה ומחליט באיזה מן הכלים להשתמש כדי לספק את צרכי הלקוח ובהתאם לנסיבות.

הידע שיש לו (ארגז הכלים) מנוצל בכל פעם מחדש בהתאם לצרכים.

לסיכום, נהניתי משבירת השגרה בסדנה זו ומן התובנות, שכולן היו ידועות, אך הוגשו אחרת.

הדגש הוא על אחרת, ובזה גדולתה של הסדנה.

רונית

רשמים מלא כנס שהיה אתמול בניהול ידע

שלום לכולם,

כפי שסיפרתי באחד הפוסטים האחרונים התקיים אתמול ברמת אפעל לא כנס של פורום ניהול הידע בישראל.

אני רוצה לציין שאני גאה להיות חברה בפורום זה.

הכנס אורגן על ידי קבוצת אנשים מוכשרים: מוריה לוי, יגאל חמיש, אביגדור, דן נועם ועוד רבים שעמלו שעות כדי שיהיה כנס כזה מוצלח.

ראשית האנשים שפגשתי בכנס היו אנשים מכובדים, שפשוט היה נעים לשוחח איתם לשתף ולהשתתף בידע שנוצר.

הכנס עצמו היה מאורגן בצורה של לא כנס, כלומר סדנאות, סדנאות.

בכל סדנה ( מן הסדנאות שנכחתי בהן) היתה הקדמה של מנחה הסדנה, מיד לאחר מכן חלוקה לקבוצות משימה וחזרה לסיכום הרשמים.

מה שעשו מארגני הכנס היה בעצם הכנסת הפסקות הקפה פנימה.

הרי ידוע שבכל כנס מה שהכי חשוב זה הפגישות בחוץ על הקפה, ההיכרויות והחלפת המידע.

במהלך הסדנאות השונות התאפשר לי לשוחח עם רבים, שאולי אם היינו בחוץ בהפסקת קפה לא היתה לי האפשרות לקיים השיחות.

שמעתי מאנשים על ההתנסויות שלהם בתחום ניהול הידע, כמובן בהקשר לנושא שהועלה באותה סדנה.

היה שיתוף פעולה ופתיחות מצד הנוכחים, ויצאתי עם הרבה מאוד תובנות מן הלא כנס.

אז… לא אכביר במילים ובפוסטים הבאים אתאר בכל פוסט בנפרד מושב אחד מהסדנה.

מטרת ההפרדה היא לצורכי תיוג וכדי שלא יווצר פוסט ארוך מדי.

אז…. מקווה שתיהנו

רונית נחמיה

היכונו היכונו ל- א- כנס של פורום ניהול הידע בישראל

שלום לכולם,

ביום שני הקרוב יתקיים א-כנס של קהילת אנשי ניהולהידע בישראל.

הכנס יתקיים ברמת אפעל במרכז הכנסים ב- 22.2.10 בין השעות 8:15 עד 16:00.

תוכן הכנס עשיר ומגוון ומתייחס להיבטים שונים של ניהול ידע בארגונים הן הצד התיאורטי, הן הצד המעשי והן הרבה טיפםי בין אנשי הקהילה הענפה בארץ.

 בתוכנית הכנס תמצאו אנשים מן השורה הראשונה בתחום זה.

התוכנית המעודכנת של ה לא-כנס הראשון לניהול ידע בישראל –  http://bit.ly/7E1RG7‎ #KMISR10 #KM‎

אז…. רוצו להירשם.

נפגש שם!

רונית נחמיה

שבוע האינטרנט הבטוח

שלום לכולם,

היום החלטתי להתייחס לנושא חשוב מאוד, שבמשרד החינוך החליטו להקדיש לו שבוע, דבר טוב מאוד כשלעצמו,

אך צריך לחשוב על עבודה על כל הנושאים הללו במהלך כל השנה.

השנה ההתמקדות היא בנושא "חיים ברשת", התייחסות לרשתות החברתיות שהילדים שלנו ממש חיים בתוכם,

ולעיתים קרובות עושים דברים טובים, אך גם לא טובים.

יש כרישים רבים באינטרנט והרשתות החברתיות הן כר לפעילות שלהם.

עלינו לחנך את הילדים להשתמש בתבונה ברשתות הללו ובכלל באינטרנט.

אז כפי שסיפרתי יש צוות מופלא של אנשים שיושבים ימים כלילות ומכינים פעילויות, משחקים, מערכי שיעור  ומצגות לצורך הפעלת התלמידים.  

השנה שבוע זה מתאחד עם שבוע האלימות המינית, ומכאן שגף שפ"י ( שירת פסיכולוגי ייעוצי) חבר לגף יישומי מחשב בהוראה לצורך היצגים בנושא.

אני נחשפתי לחומרים הללו רק לפני כשבועיים בכנס של מפקחי גף יישומי מחשב. את הכנס הינחתה, וגם דמות מאוד פעילה בנושא, לימור הררי.

צוותים מכל מחוז יצרו פעילויות ויש גם תחרות של מיקרוסופט.

החומרים הם רבים ומגוונים לכולם יש ייצוג באתר משרד החינוך.

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Meidaanut/Etika/2010/Rikuz.htm

כל מי שקורא החומר, אם אתם ממערכת החינוך,  אנא עשו פעילות אחת או כמה בחלקת אלוהים הקטנה שלכם, כי הנושא בדמינו.

ומי שלא מתוך המערכת אנא הפנו את המידע לאנשים במערכת.

כל טוב ושבת שלום

רונית נחמיה

אז הפעם לא כנס, אלא יישום…

שלום לכולם,

לאחרונה כתבתי על כנסים מעניינים שהייתי בהם, אך בין כנס לכנס , אני גם עובדת "לפעמים".

אז היום אני רוצה להקדיש את המאמרון לנושא- מאגר הידע, ההולך ונבנה בראשל"צ

כפי שסיפרתי לכם, התחלנו בבניית המאגר בקמפוס הוירטולי של עובדי ההוראה הנמצא עם פלטפורמה של היילרן.

די מהר הגענו למסקנה שפלטפורמה זו אינה טובה לנו בשל סיבות רבות:

1. בעיה של סרבול בפתיחת קבצים שהועלו.

2. הקישורים אליהם נכנסים לא מפנים לכתובת האתר, אלא נשארים תחת הקמפוס, מכאן שאין אפשרות לשמור כתובות אתר במועדפים.

3. אם אני מסתכלת על קישורים מתוך מצגת, ורוצה לחזור שוב למצגת, אין באפשרותי לעשות זאת.

4. אין אפשרויות הטמעה של טכנולוגיות חדשות.

5. אין אפשרויות חיפוש בתוך הקובץ עצמו.

ועוד… ועוד… ועוד…

כפי שספירתי הכנתי רשימת השוואה של יתרונות חוסרונות המערכת הזו לעומת המודל וגוגלסייט.

הכף הכריעה לטובת מודל.

יצרתי קשר עם חברה בפ"ת ברשות עובד ניר לעזור לי בבניית הסביבה הראשונית וסיוע בהטמעת הסביבה.

ויצאנו לדרך…

שלשום כבר נפגשתי עם אחת המדריכות שלו, גב' רותי סלומון, עילוי בתחום המודל, לדעתי.

אחת שאוהבת את מה שהיא עושה ונהנית מזה.

היחתה לנו פגישה מענינת מאוד שבסופו הוחלט שמאגר המשאבים יבנה בשלב זה על טופס.

כל תחום דעת יקבל טופס ייחודי לו להעלאת קבצים ולהעלאת קישורים בהתאם לאיפיון המקצוע ותתי הנושאים בו.

חשבנו על מס' קריטריונים שלדעתנו חשוב שיהיו באפיון הפריט המועלה.

הנה הרשימה:

תחום דעת, תת תחום דעת, נושא, סוג הפריט, קהל היעד, שם היוצר, שם ביה"ס, ם המדריך שסייע ( במידה ויש) והחשוב מכל: הצעות לשילוב הפריט בשיעור.

אשמח לשמוע מה דעתכם.

האם הפריטים הללו נחוצים גם לתדעתכם או שמה יש משהו שלא חשבנו עליו?

עד כאן להפעם,

רונית נחמיה