בעקבות הכנס "מתעקשים לתקשב"

כפי שזכור לכם וודאי, באחד המאמרונים האחרונים שלי התייחסתי לכנס "מתעקשים לתקשב" שנערך בחופשת הפסח במט"ח.

יהודית דרייר וד"ר עירית דיאמנט שהיו אמונות בין היתר על ארגון היום דאגו לסכם ולארגן גם את התצורים של היום.

בקישור הבא יום העיון תוכלו לראות את המצגות שהוצגו בכנס, את סיכומי הסדנאות השונות ואף תובנות בעקבות המשובים שהועברו.

אשמח לשמוע תגובות,

שלכם,

רונית נחמיה

ממלציה מאוד לקרוא.

מכנס לכנס כוחינו עולה?

שלום לכולם,

נראה לי שבזמן האחרון אני מדווחת בבלוג על כנסים שונים.

הפעם אני רוצה לספר לכם על כנס "מתעקשים לתקשב?!" שנוהל על ידי אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך בניהולה של גב' יואלה טרם- נבון.

עבדכם הנאמן היה שותף לחלק מארגון יום זה, כאשר השאלה המרכזית שעלתה שוב ושוב היא "מתעקשים לתקשב" האם כשאלה, האם כתמיהה, האם כפסיקה. ומה לגבי הפועל- מתעקשים- הרי עקשן  מעלה אסוציאציה של פרד, האם אנחנו פרדים שמנסים ומנסים, אך לא מצליחים?

מטרת הכנס או יום העיון היתה טכנולוגיות תקשוב כמרכיב בהתפתחות המקצועית של עו"ה.

הכנס יתקיים בבית מט"ח בתל אביב. בכנס נכחו כ- 130 איש בספירה גסה.

ראשונה הדוברים היה מר רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב בהוראה, שסקר את ההתפתחויות שחלו עם חדירתו של המחשב לחיי בית הספר.

אחריו הפליאה בהרצאתה גב' דליה פניג המפמרית לגיאוגרפיה ומנהלת אגף מפמרים. היא סיפרה על התנסויות שונות שקיימות בתחום התקשוב בגיאוגפריה, חשפה מאגרים שימושיים בתחום זה שפותחו להם שימושים גיאוגפרים, עוד דיווחה על בחינת הבגרות המתוקשבת הראשונה בארץ בתחום הגיאוגרפיה.

אחריה עלה פרו' גבי סולומון שריתק את הצופים בשנינותו הבה. אחד המשפטים שאימצתי מהרצאתו היה- שיש איים קטנים ולעיתים גדולים של תקשוב בבתי הספר, אך היכן היבשות? וזהו באמת המצב בבתי הספר. ישנן יוזמות מדהימות ומורים מדהימים, שרוצים ואף מבצעים פעילויות והפעלות מתוקשבות בכיתותיהם, אך הם עדיין בטל בשישים, לצערנו.

לאחר ההפסקה התכנסנו במליאה שוב בהרצאתו של פרו' יורם עשת על האדם החושב בעידן הדיגיטלי.

משם התחלקנו לסדנאות בנושאים שונים. להלן פירוט הסדנאות:

1. המוץ והתבן בהנחייתם של גיא לוי וד"ר רינה גפני, שעיקרה אתרי תוכן שיכולים לסייע לנו בתהליכי הוראה בית ספריים- האם יעודיים או פתוחים, מה מתאים, מתי מתאים, למי מתאים ועוד.

2. לעבוד מתוקשב לעבוד נכון ויעל יותר בהנחייתם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני. הנ"ל התרכזו בדרך בה צריך לנהל המידע, מה צריכה להכיל סביבת עבודה של מורים ועוד.

3. לא נפסיק ללמוד בהנחיית ד"ר אתי כוכבי וגב' שרית ברזילי שדיברו על הדרכים האפקטיביות לרכישת ידע חדש ומעודכן.

4. דרך המלך- מצורך לכלי ומכלי לצורך בהנחיית מר גדעון זיילר וגב' גילה לוי. הם יצרו ביחד עם הקבוצה תרשים התייחסות לכיצד מזהים את הכלי המתאים לצורך ולהיפך.

אחרונת הסדנאות היתה בהשתתפותי, ולכן מטבע הדברים ארחיב עליה.

היא נקראה- שיתופיות?! בהנחיית ד"ר אלון הסגל ואנוכי.

אלון הסביר וסקר את הרשתות החברתיות- מאפייניהם, סוגיהם ועוד. הוא ציין שאנחנו חייבים להגיע לשם, שכן ילדינו כבר שם. היום ילד נחשב על פי מס' הקישורים שיש לו בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת.

אלון עוד דיבר על נושא "איכות", איך נקבעת איכות? על פי הדרישה או על פי מה שמתאים לי כעת. לטענתו, ההמונים אלו הם שיוצרים האיכות ומכתירים מיהו כלי איכותי. והעלה תהיה- שמא מה שאיכותי בעיני התלמידים אינו איכותי בעינינו ולהפך. הוא ציין אלון שהרעיון ברשת חברתית הוא שלכל אחד יש כלים לתקשר ולנהל את הידע ואת התוכן האישי שלו. הייחודיות היא בדינמיקה, והדינמיקה היא זו הבונה ידי.

דרך הרשתות החברתיתו אנו יכולים לדעת במה אנשים מתעסקים בהווה, מי מתעסק בנושא שמעניין אותי. זה כבר ידע.

לאחר מכן בת\פיתחת הסדנה ביקש אלון שכל אחד מהדוברים יציג עצמו כפי שהיה מציג עצמו ברשת חברתית, מה הכינויי שהיה בוחר.

 את רוב הדוברים היכרתי אישית ולכן היה מעניין לראות באיזה כינוי הם בחרו להציג עצמם. הכינוים שהיו הם: חלוצה דיגיטלית, יוצרת רשת חברתית, מתעקשת ללא להתייאש, גב' אינטואיציה, תחפש אותי בגוגל, מציצה ולא נפגעת, לומדת על הרשת ועוד….

סוזן צעירי מקימת רשת המורים ב-NING ומתרגמת הפלטפורמה הזו לעברית סיפרה על התנסותה בהפעלת רשת חברתית של מורים, אריאלה לנברג מקרית מוצקין סיפרה על הפעלת רשתות חברתיתות לתלמידים בבית ספרה. היא ספירה סיפורים שונים על הצלחות ובעיות שחוותה במהלך הפעילות.

התפתח דיון מרתק על חשיבות הרשת החברתית, ועל ייצור הידע על ידי ההמונים. מבחינתנו ההמונים הם הילדים שלנו, מי אמר שהם מומחים והם יכולים ליצר ידע. מיהו בעצם מומחה, האם הידעשנוצר על ידי הילדים הוא איכותי ועוד.

לבסוף ציין אלון מס' טיפים חשובים שכדי ליצור רשת חברתית שאנשים יכנסו אילה ויקשרו אותה אליהם צריך להציג בפניהם טריגר, משימה קבוצתית, חברתית ובעיקר תחרותית. הדינמיקה שתיווצר ברשת תיצור את הזמינות.

חשוב לציין שכל משתתף יכול לקחת יוזמה בתוך קבוצת אנשים, מכאן שיש הזדמנות שווה לכולם.

הסדנה הסתיימה, לטעמי, טרם זמנה, שכן נאלצנו לחזור למליאה. לדעתי, יש עוד מקום רב לדון בנושא ולהעלות תהיות, בקשות, הצעות ורעיונות להפעלת רשתות חברתיות ליצירת ידע ולהפעלה עם תלמידים, אך חשוב לחשוב ראשית כיצד אנחנו סוחפים את המוים לכך. המפתח לכל הוא המורים.

במליאה הוצג סיכום של כל אחת מן הסדנאות.

אך לדעתי, נשאר עוד טעם לעוד, הרבה עוד, דיון נרחב על כל אחת מן הסוגיות שהועלה ומתוך מטרה לחשוב כיצד אפשר לחשוף יותר מורים לתהליך ולסחוף אותם לשימוש קבוע יותר בכיתה מול התלמידים.

הובטח לנו שכל מצגות יום העיון יועלו לאתר מרכזי פסג"ה שכתובתו-

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Pisga

עוד מס ימים.

עד כאן להפעם, ואם לא נתראה עד החג, אז….

חג שמח לכולם!!!

ממני

רונית נחמיה

חג שמח ממשפחת נחמיה