המשך מחשבות על התהליך

בפוסט הקודם רשמתי מקצת מדברי המשתתפים בתהליך על הרגשתם ביחס אליו.

הנה ההמשך.

רבקה- הכול אפשרי– הזדמנות ייחודית, קמפוס וירטואלי כסביבה לניהול ידע מזוית ראיה אחרת. הכול אפשרי, פיתוח דברים ביחד, עבודת צוות, השמים הם הגבול.שיפוטיות- הערכה, האם החומרים ראויים להעלאה? אינטרנט בתפיסתו הוא לקחת אך גם לתת. החומרים שמועלים צריכים להיות בהלימה לתכנית הלימודים, מטרות המשימה בתוכם.ענבל– מטרה– אם אין מטרות, אין תוצאות. שיתוף פעולה, שיתוף בידע.שרון- התמדה– תחילת הדרך, דורש התמדה, הגעה למפגשים, שיחות עם רונית, טיפול בבעיות, הרבה הנחייה לצוותים.דרך– התנסות בדרכים חדשות, להכין דברים, להתקשר, לבקש. התמדה כיוון חשוב לדרך זו. איריס– בחירה, פתרונות– אנחנו כאן מתוך בחירה, אנחנו רוצים, הבחירה היא מתוך צורך שכבר היה מספר שנים. פתרונות- יש קשיים, אך מנסים ומתנסים. ציונה ( אחת המנהלות) -תלות– אי אפשר להזיז דברים בלי הבנה שצריך כוחות משותפים, לכן תלות הדדית.בתי ספר משתוקקים לשינוי ולקלף יש פיות פעורים שרוצים ללמוד ולשנות.הוקרה- אנשים עובדים, משקיעים הרבה ולא תמיד יש זמן להוקירם על כך. ליזי- חדשנות ותקשורת– מתנהלים במערכת טכנולוגית, ולחבר טכנולוגיה זו לדרך בה אתם עובדים כולל טכנולוגיות חדשות. מירי ( אחת המנהלות)- מטרה- רואים את התהליך כמטרה לשנות אורחות חיים בבית הספר.עובדים בצורה איטית, שקולה, אך בדיקת איכות, מתחילים לראות תוצאות.ניהול ידע- מעמיסים עדיין, תוצאות בטווח ארוך יותר. 

ריכזתי את כל הדברים שנאמרו והחלטתי להציגם בדרך קצת שונה. הדברים ערוכים בעזרת הכלי "פתקים וירטואלים"

מאתר http://www.aypwip.org/webnote/  שנלמד במסגרת ההשתלמות בעקבות פעילות בעזרת קלפי Point Of You.

כלי זה מאפשר סיכומי שיעורים ועוד.את הדברים הללו ועוד ניתן למצוא בפסגתון מס' 14 באתר פסג"ה לוד.                     שלכם,

                                   רונית נחמיה

מה השותפים לתהליך חושבים?

החלטתי לייחד הפעם את הפוסט לדעות, רגשות, מחשבות  של האנשים שעובדים במיזם עצמו, המנהלים והמורים.נתחיל במנהלות- המנהלות הציגו מספר פעמים את דעתן על התהליך המוטמע בבית ספרן. בחרתי מס' אמירות שלדעתי משקפות בצורה הטובה ביותר את מחשבותיהן:** "ניהול ידע חשוב לארגון המעוניין להמשיך ולהצליח."** "ארגון הידע הוא תהליך חשוב ומשמעותי  ליעילות העבודה של צוות מורים."והמשפט שהתחברתי אליו ביותר: "ארגון ידע היה החלום שלי. ארגון הידע שלנו מסייע בארגון זמן יעיל יותר." במסגרת הפעילות במיזם המורים עוברים השתלמות על "כלים לניהול ידע". לאחד המפגשים הגיעה גב' ליזי כהן מטעם אגף מרכזי פסג"ה. היא הציגה את הקלפים של point of you ככלי להתפתחות אישית. ( ניתן לראות את הקלפים הללו באתר הבא. )כל משתלם בחר שני קלפים והיה צריך להתייחס למילה הרשומה על הקלף ביחס לתהליך שהוא עובר במיזם שלנו של ניהול ורישות ידע בית ספרי.להלן מקצת מדברי המשתלמים.

אתי סמואל-) מפקחת על התקשוב במחוז מרכז) עיתוי- מדברת הרבה על הזדמנויות. לא קיים בארץ תהליך כזה, הרעיון צמח כאן בפסג"ה, חברו לו מנהלות אורייניות. בפסג"ה לא חשבו על כך כרעיון גדול, אך אני חשבתי והיא שמחה על הביצוע היפה. 

יפעת- הצלחה. צוות שמנהל את הידע שלו, רואה הצלחות. רואים שקיפות. הצלחה של צוות, ארגון. 

מזל- הצלחה– מאגר של ביחד מוביל להצלחה. 

אילנה-  כשלון- יש כשלונות בתהליך אך, חשוב בלהציף אותם ולנסות לפתור אותם. 

יונה- נקודת מבט- כמורה חדשה רואה את בית הספר, רואה ארגון מסודר, מהות, יכולת טובה יותר להשתלב בבית הספר.עשייה– בסיס מוצק ועליו משחק של צבעים. עקרונות משותפים לכל בתי הספר, אך כל בית ספר בחר את הייחודיות שלו. 

המשך תגובות בפוסט הבא

הכול בשל בעיה של מגבלת מילים בפוסט.

להתראות בפוסט הבא, מחר…

רונית נחמיה

שיתופי פעולה מפתיעים

במהלך השבועיים האחרונים קיימתי שתי פגישות בנושא ניהול ידע.

אחד המפגשים היה של רכזי ניהול הידע הבית ספריים. במפגש שוחחנו, כמו תמיד, על הצלחות וקשיים שהרכזים חווים בבתי הספר.

בסך הכול יש לציין שיש שביעות רצון מהתקדמות התהליך.

בעקבות המפגש האחרון של ועדת ההיגוי שהיתה לפני כשלושה שבועות, בה התקיים דיון בין מנהלות בתי הספר על המשך התקדמות התהליך ועל הצורך בהתגייסות שלהן בצורה משמעותית יותר לתהליך, ציינו הרכזות שחל שינוי באווירה בבית הספר.

המנהלות היום דורשות שחומרים יועלו לאתר מאגר הידע הבית ספרי כחלק מתהליך מוקדם לפני שכפול דף.

תפנית זו יצרה זינוק בכמות העלאת הקבצים לאתרים של בתי הספר.

כמו כן החלטנו בועדת ההיגוי על שני מהלכים נוספים- יצירת מאגר מילות מפתח משותף לכל בתי הספר והחלטה על עקרונות מיפתוח הקבצים המועלים.

כמו כן הוחלט על העברת סקר שיתבסס על מבחן אמיל"י ( עליו סיפרתי באחד הפוסטים הקודמים). בסקר יתבקשו המורים לציין 5 פריטים שחיפשו במהלך החודש האחרון באינטרנט והיו שמחים לו החומרים הללו היו במאגר הבית ספרי.

אנו ממתינים לתוצאות.  מובן, שאעדכן אתכם ברגע שיהיו לי.

פגישה שנייה שלי היתה עם נציגי אנגלית משלושת בתי הספר. זו הפגישה השנייה שלנו וכבר נראים ניצנים של שיתוף פעולה בין בתי הספר. המורות שהגיעו למפגש קיבלו הנחייה בהעברת קבצים ממאגר בית ספרי למאגר המשותף על פי רצונם.

כמו כן הם הביעו רצון כן להעלות חומרים רבים ונוספים לשימוש משותף.

זהו להפעם.ניפגש בהמשך.

אשמח לשמוע מכם תגובתו על תהליכים שעליהם אני מספרת.

שלכם,

רונית נחמיה

עוד משהו שרציתי לספר לכם.

 ביום חמישי האחרון ( מרץ 2008) התקיימה ועידת ניהול הידעKM Expert Summit 2008  זו השנה השישית ברציפות.

הכנס אורגן ע”י חברת “אנשים ומחשבים” וחברתROM Knowledgeware .

לצערי הרב לא יכולתי להשתתף בכנס, אך אני מעוניינת להפנות אתכם לאתר שלהם בו מרוכזות מצגות של הכנס ותקצירים. מומלץ בחום.

אתר הכנס

פגישה מוצלחת של רכזי ניהול ידע

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי השבוע.

זו הפעם השלישית שרכזי ניהול הידע משלושת בתי הספר נפגשים איתי.

הפגישה היא חוייה בשל הרצון הרב של הרכזים לשתף בהצלחות שלהם, ברעיונות שלהם וגם בקשיים שלהם במהלך ביצוע תפקידם בבית הספר.

בכל מפגש כזה אנו מדברים על הנעשה בכל בית ספר, מציגים נתונים של התקדמות ומתייחסים להיבטים שונים של סביבת הhighlearn בה אנו עובדים. מציעים שדרוגים, יישומים נוספים.

למשל בפגישה עליה אני מדברת דיווחתי להם על ועדת ההיגוי האחרונה שהיתה של מנהלות בתי הספר עם מפקחת המחוז, אתי סמואל וצוותה. בפגישה היתה התייחסות לנעשה בבתי הספר ועל התועלת שמתחילה להיראות מן התהליך.

סיפרתי להם על ביקורו של מר רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך.

 מר דיין הגיע לפגישה בפסג"ה, בה הוצגה בפניו תכנית "ניהול ורישות ידע בית ספרי". הוא התלהב מן הפרויקט ומשיתופי הפעולה של המנהלים משלושת בתי הספר וצוותיהם.

עוד דובר בפגישה על הסנונית הראשונה של שיתופי הפעולה הישירים בין בתי הספר- צוותי האנגלית ( עליהם אספר לכם בשבוע הבא, כי יש לי פגישה נוספת איתם ביום א' הקרוב).

בפגישה גם הוחלט שצריך "לפתןח רשמית את שערי המאגר". חשוב לבצע חשיפה לכל חדר המורים על קיומו של המאגר הבית ספרי ועל אפשרויות השימוש בו.הוחלט על ביצוע סקר, בו יבחנו אפשרויות השימוש בסביבה לתועלת האישית של כל מורה. בשפה המקצועית "נראות מיידית לתועלת" Quick seen benefit .

נושא נוסף עליו הוחלט בפגישה זו הוא בניית מאגר של מילות מפתח, שיחייב כל מורה המכניס חומרים למאגר להשתמש בו. בחרנו מרכיבים שיכולים לסייע לנו לאחזר כמה שיותר ביעילות את החומר המאוחסן.

בתחילת שבוע הבא אספר לכם על ההתקדמות שלי עם צוותי אנגלית משלושת בתי הספר.

אז עד אז…. להתראות

שלכם,

רונית נחמיה

יצאנו לדרך-כבר אמרתי????

לא אחת כשאנו מחליטים לנהל ידע בארגון, אנו משווים זאת לניהול הידע שלנו במחשב האישי שלנו. אנו מסדרים ( בדר"כ) את החומרים בתיקיות ובתיקיות משנה על פי ההיגיון שלנו, אך בבואנו לארגן את הידע הבית ספרי עלינו לחשוב על ההגיון הכללי של הצוות. אנחנו צריכים לחשוב על ארגון יעיל שבו כל המידע יהיה זמיש לכולם, כלומר כל מי שיכנס לסביבה ימצא את המידע שהוא זקוק לו כמה שיותר מהר.כאשר אנו מביטים לכל כיוון אנו מוצפים בידע, וכל איסוף ידע, רק מגדיל את כמות הידע שאנו מגלים. צריך לחשוב על פטנט פשוט אך דורש משמעת. יש לזכור שניהול ידע אינו מטרה, אלא אמצעי להשגה טובה יותר של יעדי הארגון, לכן חשוב מאוד לשלב פרקטיקת ניהול ידע בתהליכי עבודה שוטפים לצורך תועלת מיידית ואוטנטית, בשפה המקצועית- "נראות מיידית לתועלת"- Quick seen benefit. את הגדרת המונח ניתן למצוא באתר של ROM., אותו כבר הזכרתי באחד הפוסטים הקודמים.  לשם התחלת התהליך בצורה הטובה ביותר והטמעתו כחלק מתרבות ארגונית חשוב לשכנע את הפרט לקחת חלק בתהליך. כפי שציינתי בפוסט הקודם החלטנו בכל בית ספר לקחת קבוצה של מובילים/ רכזים בית הספר והתחיל לעבוד איתם. השיקולים לכך היו: ראשית למנוע כאוס בהכנסת החומרים. כל אחד יכניס חומרים היכן שהוא רוצה- על פי ההיגיון הפנימי שלו ולא תהיה שליטה על סידור החומרים וארגונם . חשוב לציין שבשלב זה שעבדנו עם מערכת ההיילרן טרם הייתה אפשרות למפות הטקסטים על פי תגיות. כלומר המערכת עבדה כ-WEB1. כמו כן חשבנו שחשוב לעבוד בשיטת המניפה. נתחיל עם קבוצה קטנה של ראשי צוותים/ בתים והם יפיצו "התורה" לחברי הצוות שלהם. נפגשתי עם כל צוות מוביל והסברתי לו על התהליך שאנו עומדים לעבוד, על יתרונותיו לניהול הידע בבית הספר ומתוך רצון שלא להמציא את הגלגל כל פעם מחדש.הערת אגב: בבתי הספר היסודיים המורה המלמד השנה בכיתה ג' למשל, לא תמיד ילמד שוב כיתה ג' בשנה הבאה. לעיתים הוא ילמד כיתה ד' או ב' בשנה לאחר מכן. ומדוע שלא נאפשר להם להשתמש בחומרים שמורים אחרים יוצרים? כאן בעצם הדגשנו בפניהם את התועלת האישית שלהם. בשפה המקצועית נקרא נושא זה- מבחן אמיל"י- ראשי תיבות של המשפט-  "אני, מה יוצא לי מזה?" חשוב שבכל תהליך שאנו רוצים להחדיר לארגון עלינו להתמקד בתועלת האישית של אדם כדי שנוכל לרתום אותו לתהליך, אם הפרט ירוויח מן התהליך הוא ישתלב בו וישכנע אחרים להצטרף. עלינו להוכיח ולהדגיש את התועלת האישית שתצמח לו מן התהליך.