Archive for פברואר 21, 2008

חוויה מדהימה- "נא לגעת"

שלום לכולם,

ברצוני לשתף אתכם בחוויה שעברתי שלשום. החוויה אינה קשורה לתהליך אותו אני מתארת כאן, אך הושפעתי ממנה כל כך שאני חייבת לשתף אתכם בה.

הייתי שלשום בתיאטרון "נא לגעת" בנמל יפו.

המקום מתוחזק כולו על ידי בעלי מוגבלויות בראיה ובשמיעה.

בתיאטרון זה ניתן לצפות בהצגה, שכל שחקניה הם חרשים עיוורים. ההצגה מתרחשת תוך כדי הכנת לחם ע"י השחקנים וסיפור קשיהם היומיומיים בעקבות מוגבלותם.

כל השחקנים, למעט אחד, הם חרשים מלידה שאיבדו את מאור עיניהם במהלך שנות ההתבגרות. השחקן השונה הוא אדם שנולד עיוור ואיבד את חוש השמיעה כתוצאה ממחלת דלקת קרום המוח בילדותו.

ההצגה השאירה בי רושם כה כבד, שאני עדיין לא מתאוששת ממנו. אני ממליצה בחום להגיע להצגה ולצפות באנשים יוצאי דופן, שמצליחים להתמודד למרות הקשיים הרבים.

בהצגה ההתנהלות של השחקנים היא בעזרת שפת הסימנים של העוורים חרשים, שזו שפה שונה מן השפה המוכרת לנו מן הטלוויזיה או כל אמצעי אחר.

החברים מעבירים מידע מאחד לשני עד שמגיעים לאדם שיכול לדבר, והוא זה שאומר את דבריהם. בצד הבמה עומד אדם שמעביר את המלל לשפת סימנים "רגילה" וכן יש מסך עליו מוקרן המלל המדובר, למי שלא מבין את הדברים הנאמרים. 

במקום נמצאות גם בית קפה ומסעדה שניהם חלביים וכשרים..

בית הקפה "קפיש" בו כל המלצרים  חירשים. כל ההתנהלות שלהם היא בשפת הסימנים, אך להפתעתי למרות שאין אני מכירה כלל את שפת הסימנים הבנתי כל מה ש"נאמר" לי. יש לציין שהאוכל היה גם טעים להפליא.

המסעדהשנמצאת במתחם היא מסעדה חשוכה לחלוטין. נכנסים למסעדה בחושך מוחלט. כל הארוחה מתנהלת בחושך ומלווה במלצרים עוורים. למסעדה קוראים בלקאאוט.

סיפר לנו מנהל המתחם על כך שצריך פשוט "להפקיד את חוש הראיה בלוקר למשך כשעה וחצי". חוויה מדהימה מובטחת.

יש לציין שהמקום כולו מתנהל על טהרת הכנסותיו בלבד ונעזר גם מתרומות מן החוץ.

אני חושבת שזו מצווה להגיע למקום ולהתרשם בעצמכם. גם לשם החוויה שאתם עוברים וגם כדי לתת להם את האפשרות להמשיך להתקיים.

כמו-כן המרכז הינו מלכ"ר (מרכז ללא כוונות רווח) ולכן כל השתתפות או הגעה למרכז הינה תרומה לעמותה ולמרכז

לאתר "נא לגעת"

פברואר 21, 2008 at 9:12 am כתיבת תגובה


פוסטים אחרונים

פברואר 2008
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829