Archive for פברואר, 2008
אז מה עושים? סקירה על התהליך בפועל.
עד כה כתבתי בעיקר על מטרת העל של הפרויקט ועל המטרות האופרטיביות.
כעת צריך לגשת למלאכה.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים ערכנו חשובה אלקיים, מנהלת פסג"ה לוד ואנוכי, רונית נחמיה ביקור בכל בית ספר מבתי הספר שהביעו רצון להשתתף בפרויקט.
בכל בית ספר נפגשנו עם המנהלת וביקשנו לדעת מה הצרכים שלה ממאגר הידע הבית ספרי. מה היא רוצה שיהיה בו, למה הוא ישמש, את מי הוא ישמש ושאלות נוספות.
הצגנו בפניה את מערכת ה- highlearn של בריטניקה, שמשמשת כסביבת הלמידה של מרכזי הפסג"ה בכל הארץ- את יתרונות המערכת ואת יכולותיה ובחנו האם היא מתאימה לצרכים שהעלתה כל מנהלת.
מצאנו שהמערכת הזו יכולה לתמוך בפעילות שאנו מעוניינים בה.
התחלנו בעבודה על ידי כך שכל מנהלת בית ספר מינתה מישהו מטעמה שיהיה אחראי על הפרויקט ויהיה בקשר ישיר איתי. קראנו לתפקיד זה "רכזת ניהול ידע בית ספרי".
בבית ספר "גני אביב" נבחרה אילנה לוי.
בבית ספר "זבולון המר"- שרון כלימי
בבית ספר "הראל" בחרה המנהלת בשתי בנות רחל אלבז וענבל שמש.
כמו כן כל מנהלת בחרה צוות מוביל שינהל את הסביבה ויחליט על החומרים שיועלו ועל איכותם.
פחדנו בתחילה לפתוח את המערכת לכל בית הספר כדי שלא יווצר מצב של כאוס מוחלט, כל מורה תכניס מה שהיא רוצה ולעיתים גם דברים פחות איכותיים.
חשוב היה לנו להיות בשליטה ( לפחות באופן ראשוני) על החומרים שיכנסו למערכת.
יצאנו לדרך.
בנינו תשתית לכל בית ספר:
פתחנו שלוש סביבות בקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה.
היזנו את שמות המורים הרכזים כמנחים לסביבה ואת שאר צוות בית הספר כמשתלמים.
כל זה הסתייע בידינו בעזרתה של יהודית דרייר מנהלת מערכת הקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה במרכזי פסג"ה, שלא היינו יכולים לבצע המהלכים ללא סיוע שותף שלה, וזה המקום להגיד לה תודה ענקית.
בעזרת דפים שהוכנו על ידי צוות תמי"ד הכנתי דף הנחייה כיצד עובדים בסביבה למנחים ודף נוסף כיצד מפעילים את הסביבה למשתלמים.
הכנתי בנוסף לכך מצגת על דרך ההפעלה של האתר.
לכל בית ספר הוכנה מצגת המתארת את התהליך.
קבעתי פגישה עם כל מנהלת והצוות המוביל שלה והצגתי בפניהם את הפרויקט.
הנה קישור למצגת- מצגת ניהול ידע לבית ספר.
בפוסט הבא אספר על המשך התהליך.
אז בינתיים… שבת שלום ואשמח לשמוע תגובות.
חוויה מדהימה- "נא לגעת"
שלום לכולם,
ברצוני לשתף אתכם בחוויה שעברתי שלשום. החוויה אינה קשורה לתהליך אותו אני מתארת כאן, אך הושפעתי ממנה כל כך שאני חייבת לשתף אתכם בה.
הייתי שלשום בתיאטרון "נא לגעת" בנמל יפו.
המקום מתוחזק כולו על ידי בעלי מוגבלויות בראיה ובשמיעה.
בתיאטרון זה ניתן לצפות בהצגה, שכל שחקניה הם חרשים עיוורים. ההצגה מתרחשת תוך כדי הכנת לחם ע"י השחקנים וסיפור קשיהם היומיומיים בעקבות מוגבלותם.
כל השחקנים, למעט אחד, הם חרשים מלידה שאיבדו את מאור עיניהם במהלך שנות ההתבגרות. השחקן השונה הוא אדם שנולד עיוור ואיבד את חוש השמיעה כתוצאה ממחלת דלקת קרום המוח בילדותו.
ההצגה השאירה בי רושם כה כבד, שאני עדיין לא מתאוששת ממנו. אני ממליצה בחום להגיע להצגה ולצפות באנשים יוצאי דופן, שמצליחים להתמודד למרות הקשיים הרבים.
בהצגה ההתנהלות של השחקנים היא בעזרת שפת הסימנים של העוורים חרשים, שזו שפה שונה מן השפה המוכרת לנו מן הטלוויזיה או כל אמצעי אחר.
החברים מעבירים מידע מאחד לשני עד שמגיעים לאדם שיכול לדבר, והוא זה שאומר את דבריהם. בצד הבמה עומד אדם שמעביר את המלל לשפת סימנים "רגילה" וכן יש מסך עליו מוקרן המלל המדובר, למי שלא מבין את הדברים הנאמרים.
במקום נמצאות גם בית קפה ומסעדה שניהם חלביים וכשרים..
בית הקפה "קפיש" בו כל המלצרים חירשים. כל ההתנהלות שלהם היא בשפת הסימנים, אך להפתעתי למרות שאין אני מכירה כלל את שפת הסימנים הבנתי כל מה ש"נאמר" לי. יש לציין שהאוכל היה גם טעים להפליא.
המסעדהשנמצאת במתחם היא מסעדה חשוכה לחלוטין. נכנסים למסעדה בחושך מוחלט. כל הארוחה מתנהלת בחושך ומלווה במלצרים עוורים. למסעדה קוראים בלקאאוט.
סיפר לנו מנהל המתחם על כך שצריך פשוט "להפקיד את חוש הראיה בלוקר למשך כשעה וחצי". חוויה מדהימה מובטחת.
יש לציין שהמקום כולו מתנהל על טהרת הכנסותיו בלבד ונעזר גם מתרומות מן החוץ.
אני חושבת שזו מצווה להגיע למקום ולהתרשם בעצמכם. גם לשם החוויה שאתם עוברים וגם כדי לתת להם את האפשרות להמשיך להתקיים.
כמו-כן המרכז הינו מלכ"ר (מרכז ללא כוונות רווח) ולכן כל השתתפות או הגעה למרכז הינה תרומה לעמותה ולמרכז
לאתר "נא לגעת"
פריצת דרך בשיתופי פעולה צוותי אנגלית
שלום לכולם,
ביום ראשון השבוע קיימנו פגישה של צוותי אנגלית מבתי הספר המשתתפים בפרויקט.
לפגישה הגיעו לפחות נציג אחד מכל צוות( מרים מזבולון המר, יפעת וליליה מגני אביב ומאופירה מהראל) וכן המדריכה המחוזית לאנגלית אנט אלון.
פגישה זו היא מבחינתי סוג של פריצת דרך, שכן עד כה לא הלתוך יתה שום מוכנות של מנהלי בתי הספר וצוותיהם לשתף חומרים בין בתי הספר. כל בית ספר מתנהל בסביבה סגורה שלו בלבד.
בפגישה שהיתה סוכם שאכן חשוב שתהיה סביבה משותפת לצוותי אנגלית. לשם כך נפתחה סביבה של מאגר ידע באנגלית. לתוך המאגר כל בית ספר יחליט אילו חומרים הוא מוכן לשתף עם בתי הספר האחרים.
התהליך קורם עור וגידים, וכבר נקבעה פגישה נוספת. לקראת פגישה זו כל צוות אמור להתחיל להכניס חומרים.
כולי תקווה, שתהליך זה יהווה סנונית לקראת שיתופי פעולה נוספים בתחומי דעת אחרים.
מטרות אופרטיביות לפרויקט
בפוסט הקודם דיברתי על מטרת העל של הפרויקט. היום אני מעוניינת להתמקד במטרות האופרטיביות, שאף הן חשובות כל אחת בפני עצמה.
מטרה ראשונה שראינו לנגד עינינו היא שדרוג מאגר הידע הארגוני, ובמילים אחרות יצירת מאגר ידע שלא יהיה אישי לכל מורה אלא של הארגון כולו, במקרה זה בית הספר. אני מעוניינת לתת דוגמה לצורך הבהרת הנקודה- בארגון כמו בית ספר יש טופסולוגיה רבה של ניהול בית הספר, ניהול כיתה, ניהול חברתי ועוד, למשל: טופס הזמנת הורים, טופס רישום הערה, טופס אישור ליציאה לטיול. אם ניצור מאגר של טפסים אלו באתר מאגר הידע של בית הספר, תהיה גישה נוחה לטפסים אלו לככל בית הספר. כמו כן תהיה אחידות בטפסים הניתנים לתלמידים, שכן כולם השתמשו באותם טפסים.
מטרה שנייה היא שיפור תהליכי הוראה – למידה. במטרה זו אנו מתכוונים לכך שכאשר אנו בונים מאגר של התנסויות מועילות בית הספר, אנו בעצם בדרך עקיפה ושינה עקיפה משפרות תהליכי למידה. מורות אומורים המשתפים אותנו בהתנסויות מוליות שהם עוברים בכיתה או דפי עבודה מוצלחים או מערך שיעור מעניין, הם מסייעים למורים אחרים, שלומדים מהם.
מטרה שלישית, אותה כבר הזכרתי תוך כדי הסבר שתי המטרות הקודמות, היא בנית מאגר התנסויות מועילות מקצועיות שעברו סינון ובקרה. אחד הדברים אותם הדגשנו בפני צוות המורים הו שיש לעלות למאגר רק חומרים שעברו תהליך של סינון מקצועי שלהם ואף נוסו בכיתתם. כאשר מורה מעלה חומר שכבר נוסה בכיתתו בהצלחה והוא סומך את ידו עליו, יש בו משום שיפור ההוראה שלו ושיפור הוראה של חבריו למקצוע המשתמשיפ בחומרים אלו.
מטרה רביעית היא שיתוף בידע מקצועי בקרב עמיתים. למי אין מאגר כמעט בלתי נדלה של חומרים במחשב הביתי שלו, אתרים שמסייעים לו בהכנת מערכי השיעור והמטלות לתלמידים? מטרת המאגר שנבנה הוא לרכז הכול תחת קורת גג אחת. אם כל אחד יכניס למאגר את החומרים שיש לו, בכך ישתף את האחרים וישתמש בחומרים של אחרים, וכך לא נצטרך להמציא הגלגל כל פעם מחדש. דיברתי, אם אינני טועה, באחד הפוסטים הקודמים על שיתוף ברעיונות הגורם לבניית מאגר גדול יותר של כולם ביחד.
מטרה נוספת עליה החלטנו לשים דגש היא בניית מערכת תגיות משותפת לפעילויות הצוותים. והנה הסבר, על מנת שנוכל למצוא את החומרים המועלים ללא קושי, אנו מתייגים כל מסמך, קובץ, קישור לאתר שעולה, על פי מילות מפתח ותגיות. בכך שניצור מאגר משותף של תגיות ומילות מפתח לכל צוות מקצועי ולכל בית הספר, כולם יוכלו לתייג החומרים על פי מילים אחידות ובכך יקל על חיפוש ואחזור מידע שקיים כבר.
מטרה אחרונה בשלב זה היא יצירת סביבה זמישה ( זמינה ונגישה). את המושג הזה שמעתי לראשונה מד"ר אלון הסגל, ובתור מורה ללשון מצא חן בעיניי הלחם הבסיסים הזה. סביבה שתהיה הן זמינה לכולם ( כלומר נמצאת ברשת וקיימת אפשרות להגיע אליה מכל מחשב המחובר לרשת) וגם נגישה לכל צוות העובדים בבית הספר.
בהמשך אספר לכם כיצד התחלנו לבנות הסביבה ולהשתמש בה בצורה פונקציונלית בבית הספר.
מטרת העל שלנו
מטרת העל של המיזם שלנו היא פיתוח תרבות של ניהול ורישות ידע בית ספרי בתחום הפיתוח המקצועי של עו"ה והפיכתו לחלק מתרבות ארגונית דיגיטלית. במילים אחרות אנו מעוניינים לפתח את הזיכרון הארגוני של בית הספר Organization's Memory.
היו עוד כמה מטרות משנה עליהם אדבר בפוסט הבא.
המלצה חמה על אתר בנושא
ברצוני להמליץ על אתר מדהים, שהתוודעתי אליו במקרה דרך המנכלית שלו מוריה לוי.
היא העבירה הרצאה בנושא פתרונות לניהול ידע בארגונים במסגרת השתלמות שאני מלווה בפסג"ה בלוד.
ראשית ההרצאה היתה מאלפת וקיבלה מחמאות רבות, אך לא בכך עסקינן.
האתר של החברה ROM KNOWLEDGEWAR.
באתר ניתן למצוא מילון מונחים בעברית בתחום ניהול הידע, ירחון ובו פרסומי חידושים בתחום זה, תקצירי ספרים ומאמרים מתורגמים.
שווה כל דקה. http://www.kmrom.com/Site/Default.aspx?P=1
שלכם,
רונית נחמיה
יתרונות ניהול ידע כפי שאני רואה אותם
אז…. ממשיכים…
אני רואה בתהליך ניהול ידע בית ספרי גורם משמעותי מאוד לקבלת החלטות טובות יותר. המורים חשופים להתנסויות של מורים אלרים ויכולים לבצע מערכי שיעור והפעלות בכיתות בצורה נבונה וחכמה יותר, כך גם הנהלת בית הספר.
בנוסף לאחר הקמת מאגר של התנסויות מועילות ( זו בעצם מטרת העל של המיזם) נוצר קיצור משמעותי של תהליכים וזמן ביישום של תכניות ופרוייקטים שונים. ותנו לי מס' שורות להסביר את נקודתי זו. הקמת מאגר התנסויות מועילות כשמו כן הוא. המאגר הנבנה באתר אינטרנט משמש את כל מורי בית הספר ( בשלב זה) והוא משמש סביבה סגורה באמצעות שם משתמש וסיסמה.
מורה שביצע התנסות טובה בכיתה, אם מדובר במבחן, דף עבודה, כרטיסיה, הפעלה או כל דבר אחר יעלה את החומר שיצר למאגר זה. הוא כבר התנסה בו וחווה חוויה חיובית. חוויה זו יכולה לשמש מורים אחרים.
בספר "פרץ של יצירתיות מאת גיל פרץ מצאתי משפט חכם ואני מאמצת אותו בכל ליבי לתהליך זה.
"אם יש לי תפוח אחד ולך יש תפוח, ונתחלף….. לך יהיה תפוח אחד ולי אחד.
אם לי יש רעיון אחד ולך יש רעיון ונתחלף….. לך יהיו שני רעיונות ואף יותר וגם לי."
יתרון נוסף עליו ברצוני לדבר( לכתוב) הוא חסכון בזמן רב של מורה. אם יש לו מאגר של חומרים שעברו תהליך של התנסות חיובית, ניתן להשתמש בחומרים אלו, ללא צורך בהמצאת הגלגל מחדש. כל החומר מרוכז במקום אחד ונגיש לכל הצוות.
ד"ר אלון הסגל דיבר פעם על המושג "זמיש"- זמין ונגיש. המושג הזה נראה לי מתאים לנושא זה.
כמובן שכנציגת הפסג"ה בלוד אני חייבת להתייחס לנושא בולט נוסף והוא ההתפתחות המקצועית של המורים. התפתחות זו נוצרת כאשר מורים חשופים לחומרים של מורים אחרים, להתנסויות שלהם, וזו אחת ממטרתוינו – ליצור קהילות ידע מקצועיות משותפות.
נקודה אחרונה להפעם- כידוע לכולם במקומות רבים יש תחלופה רבה של עובדים. תופעה זו נפוצה גם במערכת החינוך- מורים יוצאים לפנסיה, מסיבים מקצוע, יוצאים לשבתון, חופשת לידה, עוברים דירה.
הם בדרך כלל לוקחים כל החומרים שלהם איתם. אנו מאפשרים להם לשמר הידע הקיים ולמנוע אובדן שלו.
דוגמאות לכך יש למכביר, למשל באחד מבית הספר שאותם אני מלווה בפרויקט אחת המורות שאחראית על התחום החברתי עובדת בסוף השנה הזו לנגב בעקבות העבודה של בעלה. יש לה חומרים רבים שהצטברו עם השנים. אני מסייעת לה בשלב זה להעלות את החומרים מתוך מטרה שידע זה לא "יברח" כאשר היא תעזוב.
באתר פסג"ה לוד ניתן למצוא חומרים בנושא
החלטתי לרכז חלק מן החומרים- מצגות, יעדים, פעולות ועוד באתר הפסג"ה בלוד.
אתם מוזמנים להציץ בחומרים וגם עליהם להגיב.
איך הכול התחיל?
הפרויקט התחיל לפני כשנה, כאשר פנתה מנהלת בית ספר בלוד למנהלת פסג"ה לוד, גב' חשובה אלקיים, וביקשה סיוע ביעול ניהול זמן בבית הספר בקרב צוותי ההוראה. היא סיפרה על מקרים בהם למורים נמחקו קבצים חשובים, קבצים אחרים לא נמצאו ועוד. וביקשה את עזרתה.
בפסג"ה החלטנו להירתם למאמץ והתחיל תהליך של ניהול ורישות ידע בית ספרי מתוך מטרה להפוך אותו לתרבות ארגונית פדגוגית דיגיטלית.
לפרויקט הצטרפו שתי מנהלות נוספות ששמעו על התהליך והתלהבו וכך התחלנו.
בתור התחלה נפגשנו חשובה ואנוכי (רכזת התקשוב בפסג"ה) עם מנהלות בתי הספר ולמדו מקרוב על צרכי המנהלות וצרכי המורים בבתי הספר.
פנינו לגב' עדה חן, מנהלת פרויקט תמי"ד ( תקשוב, מורים, ידע ודידקטיקה), גוף משותף למט"ח, אוניברסיטה פתוחה ומשרד החינוך. גוף זה יצר קמפוס וירטואלי לעובדי הוראה, שעד כה שימש כאכסניה לאתרים מלווי השתלמויות, וביקשנו את רשותה לפתוח סביבות לבתי הספר.
לאחר הסכמתה התחלנו בעבודה אינטנסיבית עם צוותים מובילים בכל בית ספר כדי למפות את הידע הקיים בכל בית ספר וחשיבה על דרכים לארגונו.
כל בית ספר מינה לצורך הפרויקט מנהל ידע ארגוני chief knoledge manager.
שלום עולם!
השנה חודש זה מיוחד שכן יש בו 29 ימים, דבר הקורה אחת לארבע שנים.
אך לא לשם כך התכנסנו.
מי לא מכיר את המקרים בהם אנו שומרים חומרים במחשבים הביתיים ומגיעים לעבודה ונזכרים שלא שלחנו אותם או שמרנו אותם על החסן נייד ( זהו המונח העברי ל- disk on key ) או שמישהו עוזב את העבודה ולוקח עימו כל החומרים, ומה קורה כאשר נכנס וירוס למחשב ואין לנו גיבוי על חלק מן המסמכים, דווקא החשובים ביותר?
מוכר, נכון???????
אז….ברצוני לספר לכם על תהליך מיוחד שאני מלווה בשלושה בתי ספר בעיר לוד, שאמור לפתור את הבעיות הללו וגם אחרות.
מטרת הפרויקט הוא לנהל את הידע הקיים במחשבי המורים ובמחשבי בתי הספר בדרך דיגיטלית בתחומים שונים: תחומי דעת בשכבות הגיל השונות כולל התחומים הקהילתיים.
בתי הספר השותפים לפרויקט הם: "זבולון המר", "הראל" ו- "גני אביב".
בשלושת בתי הספר אנו ממקדים עשיה סביב ניהול ידע ורישות ידע בית ספרי מתוך מטרה להפכו לתרבות ארגונית דיגיטלית.
בהמשך הבלוג אספר לכם על התהליך ועל התקדמותו לאורך הזמן.
הסביבות בהן מתנהל הידע הן סביבות סגורות ולצורך כניסה אליהן יש צורך בהרשאות.
בסביבות שנוצרו אנו מארגנים את הידע הנמצא בכל כך הרבה מקומות לכדי למאגר אחד, המסודר בסדר הגיוני לשימוש כל המורים.
בשלב זה כל בית ספר יצר לעצמו מאגר ידע פרטי בהתאם לצרכי בית הספר.
ניהול ידע- דרך וגם ערך 