אשמח להתייעץ עמכם
שלום לכולם,
היום אני חורגת ממנהגי לדווח ולתעד את העשייה שלנו בתחום ניהול הידע בלוד לצורך צורך דחוף.
מזמן כבר הגעתי למסקנה שמערכת ה- highlearn התאימה בעבר כאשר התחלנו את המיזם לתהליך ניהול הידע,
אך כיום בשל ההתקדמות המהירה של הטכנולוגיות, אני בטוחה שישנן מערכות אחרות טובות לא פחות או אפילו יותר לתהליך זה.
אני מחפשת טכנולוגיה שתאפשר בנייה של עץ נושאים מסודר, תיוג הקובץ ( עד כה התהליך נעשה בהחלט ב- TOP שלנו)
ומכאן החידושים שאני מעוניינת בהם: שילוב של טכנלוגיות מתקדמות נוספות, כגון:ויקי, בלוג, חיפוש בתוך קבצי ה word ואחרים המועלים,
אפשרות העלאת חומרים בעלי משקל רב יותר מאשר 3 מגה שמאפשרת לי המערכת הקיימת ועוד.
לפני כשנה נחשפתי למודל, אך לא התעמקתי בו, אך לאחרונה שמעתי על היכולות של טכנולוגיה זו והאפשרויות הרבות שהיא מקיימת.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
אם יש למישהו חומר כתוב על היכולות של המודל, על החסרונות של ה- highlearn, או על טכנולוגיה אחרת שיכולה לתת לי מענה, אשמח לשמוע על כך.
בשבוע שעבר נחשף נושא ניהול הידע גם למנהלי בתי הספר העל יסודיים בעיר לוד. אני מעוניינת להתחיל עימם תהליך בטכנולוגיה אחרת, שתאפשר את כל מה שהזכרתי לעיל.
ממתינה לתגובתכם,
רונית נחמיה
3 comments מאי 27, 2009
שימוש יעיל בטפסים של גוגל דוקס להיערכות לשנת הלימודים הבאה
שלום רב,
לאחרונה נחשפתי ליתרונות הרבים של מערך הטפסים בגוגל דוקס.
כבר הספקתי לבצע ביישום זה מס' שימושים, למשל: טופס משוב על יום עיון שנערך בפסח ועוד.
במאמרון זה ברצוני לשתף אתכם ברעיון שימושי מאוד למנהלי בתי ספר ולצוות הניהול
לקראת שנת הלימודים הקרבה ובאה- תש"ע.
במספר בתי ספר בהם אני מדריכה הפצתי כבר את הרעיון והמנהלים שם שמחו
על אפשרות לחסוך שעות רבות של עבודה ובעיקר ארגון המידע.
אז…. מדובר על טופס היערכות לשנה הבאה.
מי לא מכיר את הטופס המתקבל בערך בתקופה זו של השנה ממנהל בית הספר או ממישהו
מצוות ההנהלה ובו ישנה אפשרות לבקש בקשות לקראת שנת הלימודים הבאה, למשל:
איזה יום חופשי רצוי, באיזה יום רוצה לסיים העבודה מוקדם, מעוניין לחנך כיתה, מעוניין לקחת על עצמי תפקיד נוסף בבית הספר ועוד.
את הטפסים הללו, לאחר מילואם, מארגנים בצוות הניהול. איך? כל בית ספר ושיטתו,
אך השיטה המקובלת היא להעלות על קובץ אקסל בטבלה מסודרת את כל העמודות לפי השאלות שהיו בטופס ואת תשובות המורים.
הטבלה היא בסיס להיערכות לשנת הלימודים הבאה.
אם כן, מה היתרון של גוגל טפסים לנושא זה?
אמנה זאת בשלבים:
1. יצירה פשוטה וקלה של טופס בגוגל טפסים.
2. הפצת כתובת הטופס במייל לכל המורים בצוות.
3. המורים ממלאים הטופס ובעזרת פקודת "שלח" הטופס מתקבל.
4. והנה היתרון הגדול!!!!
כל טופס הממלוא על ידי מורה מצטרף לקובץ אקסל בגוגלדוקס, שנפתח באופן אוטומטי, לכדי טבלה מסודרת.
כעת כל מה שנותר הוא יצירת חיתוכים וסינונים בהתאם לצורך.
אך אליה וקוץ בה, אני טרם מצאתי את אפשרות הסינון בגוגל דוקס באקסל,
מכאן שאני מעבירה הקובץ לאקסל במחשב ואז מבצעת הסינונים.
אשמח אם מישהו יספר לי היכן ניתן למצוא את הפקודה הזו.
עד כאן להיום,
שלכם,
רונית נחמיה
4 comments מאי 18, 2009
כנס ויקיפדיה
שלום לכולם,
ביום א' האחרון 3 במאי 2009 התקיים כנס ויקיפדיה באוניברסיטת תל אביב.
את הכנס פתחו דברי ברכה של מארגני הטקס. לאחר מכן עלתה לבמה אורחת הכבוד הגב' סו גרדנר מנכלי"ת קרן ויקימדיה העולמית. סו סיפרה באנגלית קולחת וברורה על פעילות הקרן ופעילותה של עמותת ויקימדיה ישראל. אתר ויקיפדיה הוא האתר הרביעי בכמות הצפיות שלו בעולם.
כמו כן כלל הכנס 3 סבבי מפגשים שדנו בשימושים השונים שנעשו עד כה בוויקיפדיה במערכת החינוך ובאקדמיה, באיכותה של ויקיפדיה, באמינותה ובסוד הצלחתה, וכמו כן השימוש שנעשה במערכת מדיה-ויקי ומערכות "ויקי" אחרות בישראל. ויקיפדיה הפכה סמל להפצת תוכן חופשי ולשיתוף תוכן וידע. ולכן הוקדש מושב מיוחד לדיון על זכויות יוצרים, על תוכן חופשי ועל הנגשת הידע ושימורו.
במושב השני הרצתה בין היתר אחותי, ד"ר אתי יערי מאוניברסטית בר אילן. היא השוותה את ויקיפדיה למזון מהיר או ליתר דיו למקדונלד. הרצאתה היתה מרתקת ומצחיקה.
הטקס שודר בערוץ 2 באינטרנט בשידור ישיר.
אנשי הכנס הבטיחו שיעלו את מצגות המשתתפים בימים הקרובים לאתרם.
אעדכן אתכם על כך כאשר אראה זאת.
הכנס היה מרתק והציג את ההבטים השונים של הויקיפדיה. למדנו להכיר את האנשים שמאחורי הכינויים- הויקימדים ה"שרופים", היוצרים הקשרוניים, דובר גם בין היתר על המהלכים שקורים מאחורי האתר: על השיחות והדיונים ועל הקושי בהשגת הסכמה גורפת לגבי כל מילה ומילה.
אנשי ויקיפדיה מחפשים אנשים מוכשרים הרוצים לתרום מזמנם כדי לכתוב בנושאים שונים.
אז …. למה אתם מחכים? קחו יוזמה.
שלכם, כמו תמיד
רונית נחמיה
Add comment מאי 6, 2009
בעקבות הכנס "מתעקשים לתקשב"
כפי שזכור לכם וודאי, באחד המאמרונים האחרונים שלי התייחסתי לכנס "מתעקשים לתקשב" שנערך בחופשת הפסח במט"ח.
יהודית דרייר וד"ר עירית דיאמנט שהיו אמונות בין היתר על ארגון היום דאגו לסכם ולארגן גם את התצורים של היום.
בקישור הבא יום העיון תוכלו לראות את המצגות שהוצגו בכנס, את סיכומי הסדנאות השונות ואף תובנות בעקבות המשובים שהועברו.
אשמח לשמוע תגובות,
שלכם,
רונית נחמיה
ממלציה מאוד לקרוא.
1 comment אפריל 26, 2009
מכנס לכנס כוחינו עולה?
שלום לכולם,
נראה לי שבזמן האחרון אני מדווחת בבלוג על כנסים שונים.
הפעם אני רוצה לספר לכם על כנס "מתעקשים לתקשב?!" שנוהל על ידי אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך בניהולה של גב' יואלה טרם- נבון.
עבדכם הנאמן היה שותף לחלק מארגון יום זה, כאשר השאלה המרכזית שעלתה שוב ושוב היא "מתעקשים לתקשב" האם כשאלה, האם כתמיהה, האם כפסיקה. ומה לגבי הפועל- מתעקשים- הרי עקשן מעלה אסוציאציה של פרד, האם אנחנו פרדים שמנסים ומנסים, אך לא מצליחים?
מטרת הכנס או יום העיון היתה טכנולוגיות תקשוב כמרכיב בהתפתחות המקצועית של עו"ה.
הכנס יתקיים בבית מט"ח בתל אביב. בכנס נכחו כ- 130 איש בספירה גסה.
ראשונה הדוברים היה מר רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב בהוראה, שסקר את ההתפתחויות שחלו עם חדירתו של המחשב לחיי בית הספר.
אחריו הפליאה בהרצאתה גב' דליה פניג המפמרית לגיאוגרפיה ומנהלת אגף מפמרים. היא סיפרה על התנסויות שונות שקיימות בתחום התקשוב בגיאוגפריה, חשפה מאגרים שימושיים בתחום זה שפותחו להם שימושים גיאוגפרים, עוד דיווחה על בחינת הבגרות המתוקשבת הראשונה בארץ בתחום הגיאוגרפיה.
אחריה עלה פרו' גבי סולומון שריתק את הצופים בשנינותו הבה. אחד המשפטים שאימצתי מהרצאתו היה- שיש איים קטנים ולעיתים גדולים של תקשוב בבתי הספר, אך היכן היבשות? וזהו באמת המצב בבתי הספר. ישנן יוזמות מדהימות ומורים מדהימים, שרוצים ואף מבצעים פעילויות והפעלות מתוקשבות בכיתותיהם, אך הם עדיין בטל בשישים, לצערנו.
לאחר ההפסקה התכנסנו במליאה שוב בהרצאתו של פרו' יורם עשת על האדם החושב בעידן הדיגיטלי.
משם התחלקנו לסדנאות בנושאים שונים. להלן פירוט הסדנאות:
1. המוץ והתבן בהנחייתם של גיא לוי וד"ר רינה גפני, שעיקרה אתרי תוכן שיכולים לסייע לנו בתהליכי הוראה בית ספריים- האם יעודיים או פתוחים, מה מתאים, מתי מתאים, למי מתאים ועוד.
2. לעבוד מתוקשב לעבוד נכון ויעל יותר בהנחייתם של ד"ר אברום רותם ועידית אבני. הנ"ל התרכזו בדרך בה צריך לנהל המידע, מה צריכה להכיל סביבת עבודה של מורים ועוד.
3. לא נפסיק ללמוד בהנחיית ד"ר אתי כוכבי וגב' שרית ברזילי שדיברו על הדרכים האפקטיביות לרכישת ידע חדש ומעודכן.
4. דרך המלך- מצורך לכלי ומכלי לצורך בהנחיית מר גדעון זיילר וגב' גילה לוי. הם יצרו ביחד עם הקבוצה תרשים התייחסות לכיצד מזהים את הכלי המתאים לצורך ולהיפך.
אחרונת הסדנאות היתה בהשתתפותי, ולכן מטבע הדברים ארחיב עליה.
היא נקראה- שיתופיות?! בהנחיית ד"ר אלון הסגל ואנוכי.
אלון הסביר וסקר את הרשתות החברתיות- מאפייניהם, סוגיהם ועוד. הוא ציין שאנחנו חייבים להגיע לשם, שכן ילדינו כבר שם. היום ילד נחשב על פי מס' הקישורים שיש לו בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת.
אלון עוד דיבר על נושא "איכות", איך נקבעת איכות? על פי הדרישה או על פי מה שמתאים לי כעת. לטענתו, ההמונים אלו הם שיוצרים האיכות ומכתירים מיהו כלי איכותי. והעלה תהיה- שמא מה שאיכותי בעיני התלמידים אינו איכותי בעינינו ולהפך. הוא ציין אלון שהרעיון ברשת חברתית הוא שלכל אחד יש כלים לתקשר ולנהל את הידע ואת התוכן האישי שלו. הייחודיות היא בדינמיקה, והדינמיקה היא זו הבונה ידי.
דרך הרשתות החברתיתו אנו יכולים לדעת במה אנשים מתעסקים בהווה, מי מתעסק בנושא שמעניין אותי. זה כבר ידע.
לאחר מכן בת\פיתחת הסדנה ביקש אלון שכל אחד מהדוברים יציג עצמו כפי שהיה מציג עצמו ברשת חברתית, מה הכינויי שהיה בוחר.
את רוב הדוברים היכרתי אישית ולכן היה מעניין לראות באיזה כינוי הם בחרו להציג עצמם. הכינוים שהיו הם: חלוצה דיגיטלית, יוצרת רשת חברתית, מתעקשת ללא להתייאש, גב' אינטואיציה, תחפש אותי בגוגל, מציצה ולא נפגעת, לומדת על הרשת ועוד….
סוזן צעירי מקימת רשת המורים ב-NING ומתרגמת הפלטפורמה הזו לעברית סיפרה על התנסותה בהפעלת רשת חברתית של מורים, אריאלה לנברג מקרית מוצקין סיפרה על הפעלת רשתות חברתיתות לתלמידים בבית ספרה. היא ספירה סיפורים שונים על הצלחות ובעיות שחוותה במהלך הפעילות.
התפתח דיון מרתק על חשיבות הרשת החברתית, ועל ייצור הידע על ידי ההמונים. מבחינתנו ההמונים הם הילדים שלנו, מי אמר שהם מומחים והם יכולים ליצר ידע. מיהו בעצם מומחה, האם הידעשנוצר על ידי הילדים הוא איכותי ועוד.
לבסוף ציין אלון מס' טיפים חשובים שכדי ליצור רשת חברתית שאנשים יכנסו אילה ויקשרו אותה אליהם צריך להציג בפניהם טריגר, משימה קבוצתית, חברתית ובעיקר תחרותית. הדינמיקה שתיווצר ברשת תיצור את הזמינות.
חשוב לציין שכל משתתף יכול לקחת יוזמה בתוך קבוצת אנשים, מכאן שיש הזדמנות שווה לכולם.
הסדנה הסתיימה, לטעמי, טרם זמנה, שכן נאלצנו לחזור למליאה. לדעתי, יש עוד מקום רב לדון בנושא ולהעלות תהיות, בקשות, הצעות ורעיונות להפעלת רשתות חברתיות ליצירת ידע ולהפעלה עם תלמידים, אך חשוב לחשוב ראשית כיצד אנחנו סוחפים את המוים לכך. המפתח לכל הוא המורים.
במליאה הוצג סיכום של כל אחת מן הסדנאות.
אך לדעתי, נשאר עוד טעם לעוד, הרבה עוד, דיון נרחב על כל אחת מן הסוגיות שהועלה ומתוך מטרה לחשוב כיצד אפשר לחשוף יותר מורים לתהליך ולסחוף אותם לשימוש קבוע יותר בכיתה מול התלמידים.
הובטח לנו שכל מצגות יום העיון יועלו לאתר מרכזי פסג"ה שכתובתו-
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Pisga
עוד מס ימים.
עד כאן להפעם, ואם לא נתראה עד החג, אז….
חג שמח לכולם!!!
ממני
רונית נחמיה
חג שמח ממשפחת נחמיה
Add comment אפריל 3, 2009
כנס מחוזי בתקשוב 22.3.09
שלום לכולם,
ביום ראשון האחרון, 22 במרץ התקיים כנס מחוזי לתקשוב במחוז מרכז במכון דוידסון ברחובות.
הכנס היה בסימן "מורה מקוון". כנס התקשוב המחוזי
ההרצאה הראשונה היתה של ד"ר אברום רותם שדיבר על נושא מורה מקוון.
אתם מוזמנים להציץ באתר שוב. יש בו מאמרים רבים ומעניינים בנושא.
לאחר מכן הציגה חשובה אלקיים מנהלת מרכז פסג"ה לוד רציונל של ראיה מערכתית של המיזם ואז עבדתכן הנאמנה את המיזם של ניהול הידע.
לאחר מכן עלתה שרון כלימי רכזת ניהול ידע בבית ספר "זבולון המר" בלוד והציגה כיצד כל המיזם בא לידי ביטוי ויישום בשטח בבית ספרה.
שרון הציגה בצורה מקסימה ומעוררת עניין את התהליך שבית ספרה עבר במהלך שלוש השנים האחרונות, כיצד שונתה שם לחלוטין תרבות העבודה של המורים.
לאחר מכן עלתה בלוג שפרה סטרוסקי מנהלת בי"ס גוונים, לספר על הבלוג שלה. היא כמנהלת מתעדת מידי יום כמעט את העשייה שלה ושל צוות העבודים בבית הספר. הבלוג משמש הן כשיווק לבית הספר והן כמראה לתהליך המתקיים בבית ספר. לדעתי, זהו רעיון מדהים לשיווק והפצה על העשייה היומיומית של עו"ה. המקום משמש גם ככר פורה לפרגון לצוות ולתמידים על העשייה.
אחרון המציגות היתה אבישג זולכה מבית ספר ברחובות ומשמשת גם מדריכה של "מפתח הלב". אבישג מדהימה בדרך ההצגה שלה. הרגשתי שאני נמצאת בסטאנדאפ איכותי על התהליך אותו היא עברה. הנה כתובת הבלוג מפתח הלב הבלוג של אבישג .
הכנס היה קצר, ענייני, עמדו בזמנים והכי חשוב מעניין מאוד.
ולעניין אחר היום שמעתי הרצאה של יגאל חמיש, אחד מאנשי ניהול ידע המפורסמים בתחומו בארץ. הוא אמר משהו שמצא חן בעיניי ואני רוצה לשתף אתכם.
דיברנו על נושא של שיתופיות והרשאות למסמכים והוא אמר:
ניהול ידע או ניעול ידע….. המבין יבין.
ואחרון אחרון חביב, הנה המצגת שהצגתי בכנס האחרון. אתם מוזמנים להציץ ולהפגע בחיידק ניהול הידע
המצגת שהצגתי בכנס מנהלי מרכזי פסג"ה על ניהול ידע
להתראות בפעם הבאה,
1 comment מרץ 26, 2009
כנס מנהלי מרכזי פסג"ה וסגניהם 18 במרץ 2009
שלום לכולם,
כפי שציינתי מס' פעמים הנני עובדת במרכז פסג"ה בלוד ( וגם ברמת גן). מרכזי פסג"ה נמצאים בכל רחבי הארץ כ- 55 במספר. מקומות אלו משמשים מקום להכשרת מורים, הם מרכזים השתלמויות יעודיות למורים בכל מיני תחומים והדרכה ומשמשות בית חם לכל סגלי ההוראה.
אך לא בכך עסקינן.
לפני כשבועיים פנתה אלי מנהלת אגף מרכזי פסג"ה במשרד החינוך, גב' יואלה טרם- נבון וביקשה שאנחה סדנה על המיזם שלנו בלוד. מובן שהסכמתי מיידית.
ואכן ביום רביעי האחרון 18 במרץ יתקיים יום עיון זה. היו שני סבבים של 45 דקות כל אחד ובהם היינו צריכות חשובה ואנוכי להציג את משנתינו על המיזם ואף לנהל דיון בנושא.
בסבב הראשון נכחו כ- 25 איש. היתה היענות רבה והוצגו שאלות רבות במהלך הצגת המיזם. הראינו להם כיצד ההליך התחיל, מי שותף לו, וכמובן מה נעשה.
ביחוד היתה התעניינות רבה באפשרויות הרבות של כלי הגוגל כפי שהוצגו. ( הצגנו 3 שימושים שונים לכל כלי מכלי הגוגל: היומן השיתופי והמסמכים המשותפים). מובן שלדיון לא הספקנו להגיע, כי תוך כדי הצגת הדברים כל הזמן נשאלו שאלות בנושא. בתום ההיצג ניגשו אלינו מס' מנהלי מרכזי פסג"ה והביעו התעניינות רבה לגבי כל המיזם.
אנו כמובן הצענו את עזרתנו ואת הידע הרב שנצבר באמתחתנו במהלך השנתיים וחצי בהם פועל המיזם.
בסבב השני היו כ-15 נוכחים, שאף הם הביעו התעניינות רבה על התהליך ועל הנעשה בבתי הספר. הספקנו בסבב זה לדבר אף על השימושים השונים האפשריים במרכזי פסג"ה ועל חשיבות התהליך.
בסיכומו של יום שמחתי על ההזדמנות להציג את המיזם, שכן אני מאמינה בו בכל ליבי. אני חושבת שחשוב להפיצו כמה שיותר בכל בתי הספר בארץ, וגם במרכזי פסג"ה.
אני מצטטת את דבריו של רון חולדאי ראש עייית ת"א יפו מהכנס בפוסט הקודם- ארגון שלא ינהל ידע, לא יתקיים.
אז… למה להמציא הגלגל?
אתם מוזמנים פנות אלי ואשמח להדריך אתכם כיצד לפעול כדי להפיץ הנושא גם בבתי הספר שלכם או במרכזי הפסג"ה.
מחר אנו מציגים את המיזם בכנס מחוזי של תקשוב במחוז מרכז. הכנס יערך במכון דוידסון שנמצא במכון ויצמן.
מבטיחה לעדכן גם משם,
שלכם,
רונית
1 comment מרץ 21, 2009
בהמשך לפוסט הקודם על ועידת ניהול ידע
שלום לכולם,
כפי שציינתי בפוסט הקודם התרשמתי עמוקות מועידת ניהול הידע שהתקיימה שבוע שעבר.
מצ"ב קישור למצגות של הועידה.
אני מאמינה שתמצאו בהם שימוש.
http://www.kmrom.com:80/Site/SitePages/ViewPage.aspx?P=117
Add comment מרץ 9, 2009
כנס ועידת ניהול הידע הארצית 4.3.09
שלום לכולם,
בפוסט הקודם הבטחתי להרחיב על המודל של kotter ועל יישומו בתהליך שאנו עוברים עם בתי הספר בלוד וברמלה, אך הנ"ל צריך להמתין, מכיוון שיש לי מסרים אחרים להעביר.
ביום רביעי האחרון 4 במרץ 2009 התקיים כנס של ועידת ניהול הידע הארצית באולמי הכנסים של אווניו בקריית שדה התעופה. נכחתי בכנס זה ומעוניינת לספר לכם על רשמיי הרבים.
הבוקר התחיל בארוחת בוקר מפנקת ובמינגילנג ( למי שלא מכיר המושג- זהו הזמן החשוב ביותר בכנס, הזמן בו מכירים, מעבירים חוויות ובעיקר כרטיסי ביקור).
לאחר מכן התקיימה הרצאה של גב' מוריה לוי מנכלית חברת ROM. מוריה דיברה על נושא ניהול ידע בעת משבר כלכלי, ונתנה טיפים חשובים להתנהלות בזמנים אלו.
לאחר מכן עלה לבמה זוהר בירקמן, נציג חברת בבליון שסיפר על טכנולוגיה חדשה של החברה שלו- בבליון אנטרפרייז המכוונת לשיפור אפקטיביות של ניהול הידע של העובד.
בהמשך עלה לבמה מר גלעד אבידן מנכ"ל חברת nifty. בהרצאתו סיפר האחרון על כיוונים חדשים בפיתוח אפליקציות ידע בעזרת טכנולוגיה שנמצאת כעת בפיתוח על ידי החברה שהוא מנהל.
המרצה הבאה היתה גב' נגה צ'יפמן מחברת ROM שהתייחסה למינוף היתרון התחרותי העסקי דרך פיתוח תורה מקצועית. בהרצאתה היא התייחסה למושגים חשובים,כגון: ידע בליבת הארגון, ישע ייחודי לארגון, ידע מובנה ומאורגן. היא ציינה את יתרונות ניהול הידע בארגון. ואמרה משפט חשוב- "מי שלא הולך קדימה, לא נשאר במקום. הוא צועד אחורה".
עוד צויין נושא חיוניות ההשקעה בפיתוח נושא ניהול הידע על היבטיו השונים.
אחריה עלתה לבמה נעמה ברקוביץ, אף היא מ- ROM וציינה את המסקנות שעלו מהכנס בנושא ניהול ידע שערכה החברה.
הנושא האחרון שהועלה בכנס היה ניהול הידע בעיריית תל אביב יפו. ראשון עלה לבמה מר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. הוא התחיל בסיפור מראשית ימיו כראש העיר, עת הזמין למשרדו את אנשי המפתח בעירייה. בין האנשים היה האחראי על נכסי העירייה, אדם על סף שנת הפנסיה שלו.
מר חולדאי שאלו לגבי מגרש מסויים. אמר לו הברנש, שאין באפשרותו לדבר על מגרש זה, שכן הוא הבטיח סודיות מוחלטת לראש העיר….. מר רוקח.
הנה דוגמה לידע החיוני לארגון, אך נמצא בראשו של אדם. כאשר אדם זה יפרוש לפנסיה, הידע הזה ילך עימו.
דוגמה מדהימה, לדעתי, לחיוניות ניהול ידע בארגון.
עוד הדגים מר חולדאי על מקרים נוספים, בהם נחוץ ניהול ידע בעירייה ועל המהפכה ברמת השירות והשקיפות שעוברת עיריית תל אביב יפו בעקבות ניהול הידע.
אחרון עלה לבמה מר זוהר שרון שאחראי על קיום ניהול הידע בעירייה הזו.
הוא סיפר כיצד התהליך התרחש בפועל. הוא ציין בין היתר את רבדי הידע השונים שכל עובד וכל תושב נחשף להם.
בנימה אישית, יצאתי מכנס זה מאושרת, שכן ראיתי שהתהליכים שאני עושה בחלקת האלוהים הקטנה שלי בחינוך , עובדים וחיונים בתעשיה ובחברות הייטק. רבים מהמהלכים שביצעתי הם מהלכים שמוכרים בעולם ניהול הידע. יצאתי מהכנס מחוזקת להמשיך במהלכים אלו.
כמו כן ברצוני לציין את הניהול המיטבי של הכנס, תיזמוני המרצים והעניין שהם עוררו.
מי יתן וירבו כנסים אלו, המציגים עשיה וחידושים בתחום זה.
ולסיום, מר רן חולדאי אמר בכנס זה משפט, שלדעתי, הוא בין החשובים:
"ארגון שלא יבצע ניהול ידע- לא חצליח לשרוד את השנים הבאות".
הנה קישור למידע על הכנס מאתר ROM לחצו כאן
שלכם, כמו תמיד
רונית נחמיה
Add comment מרץ 7, 2009
המודל של kotter
שלום לכולם,
ביום חמישי האחרון במסגרת קורס צוות ניהולי של מרכזי פסג"ה במופ"ת נחשפתי לראשונה למודל החדרת שינויים בארגון של kotter משנת 2001.
למה אני כותבת על כך.
מכיוון שזהו התהליך שעשינו בבתי הספר בהם החדרנו שינוי של תרבות ארגונית דיגיטלית.
בתי הספר הטמיעו את תרבות ניהול הידע.
המודל של kotter מתייחס ל- 8 שלבים:
1. יצירת תחושת דחיפות.
2. הקמת צוות מוביל.
3. יצירת חזון.
4. תקשור חזון.
5. העצמה והסרת מכשולים.
6. יצירת הישגים קצרי טווח.
7. המשך שינויים.
8. עיגון השינוי בתרבות הארגונית.
עכשיו, צאו וראו, בדיוק השלבים בהם עבדנו.
מבטיחה לפרט בהמשך….
מחר מתקיים כנס בתחום "ניהול ידע" באווניו ליד שדה התעופה.
מבטיחה לעדכן גם משם.
שלכם,
רונית נחמיה
Add comment מרץ 3, 2009
